או כמה דברים שהטרידו אותי היום...

יום שישי תמיד מעלה אצלי מחשבות בענייני כביסה. מחשבות בנאליות שכאלה שבהחלט מטרידות. כל השבוע אני דוחקת אותן וביום שישי הכל צף ועלה מחדש...

אולי בגלל שכל שבוע מחדש, כל יום שישי הוא תחילתו של רומן ארוך עם הכביסה שימשך לאורך כל השבת בואה מוצאי שבת....

-          אם אני מכניסה גרביים במספר שווה, בזוגות, למכונה. איך זה קורה שאחרי הכביסה חלק מהם יוצאים כבודדים?

-          אני סקרנית לדעת, לאן נעלמו בני הזוג...? האם יש במכונות הכביסה מקומות חשאיים שעוד לא גיליתי?

-          אם אני מכבסת בהירים עם בהירים, איך זה קורה שעם הזמן הגופיות הלבנות מקבלות צבע לא ברור, עכור כזה (שכל קשר ללבן הוא מקרי בלבד...)

-          בגד אחד בצבע אדום שנופל בטעות לאזור של בהירים מחולל נפלאות בורוד. לא נורא שהחזיות נהפכו לוורודות אבל מה דעתכם על תחתונים וורודים לגבר?  וגופיות? אם הולכים ככה לעבודה – זה בסדר?

-          אני הכי שונאת לקפל כביסה. אבל אין ברירה. צריך לקפל. כדי להתגבר על המכשלה הזו אני מקפלת את הכביסה ממש בזמן שאני מורידה מהחבל, או מיד כשאני פותחת את המייבש. ואז מיד אני גם מאחסנת בארונות. מה קורה כשאין לי זמן לרצף הפעולות הזה?

-          אם אין לי זמן לקפל אני לא מורידה מהחבל ולא מוציאה מהמייבש... התוצאה היא הכביסה נשארת על החבל עד בוש. עד שאני נזכרת שהיא קיימת... לפעמים זה הרבה ימים. ולפעמים זה הרבה מאד ימים

-          אני גם שונאת לגהץ, אבל זה כבר סיפור אחד...

יאללה שתגמר הכביסה בשלום. בשבת