נורא בניתי על ההופעה של דפש מוד. לא יודעת למה. בימים האלה אני נורא זקוקה למשהו שיקח אותי רחוק מפה, לפחות במחשבה, לשקוע כמה שעות, להתנתק. להיות בבועה כזאת. וההופעה הזו סימלה בשבילי את כל זה. את האסקפיזם הזה.
כשקמתי בבוקר ונפלתי על הכותרת של הביטול, לא ידעתי את נפשי מרוב אכזבה. אח"כ אמרתי לעצמי שזה קצת אידיוטי להגיב ככה... שהרי ידעתי שזה לא בטוח, ועובדה שעד אתמול לא קניתי כרטיסים... התכוונתי, אפילו צלצלתי למשרד הכרטיסים אבל ברגע האחרון החלטתי לחכות עוד יום. וזה מה שקבלתי היום...
נראה לי שאני אתגבר. הלכתי לעבוד בגינה.. אין כמו עבודה בגינה בשביל ההתחלה של ההתגברות.
אתמול היה פה יום יוצא דופן. היה שקט באופן מפתיע. שקט אפילו בהשוואה לשקט הרגיל של השגרה. מה שנקרא יותר מדי שקט. שום מסוק לא עבר, אף תותח לא ירה, אף קטיושה לא נפלה. השקט הזה שחיכינו לו כל כך הרבה ימים הוציא את האנשים החוצה. בתי הקפה הוציאו את הכסאות והחנויות נפתחו וכבר התחלתי להיסחף ולחשוב שאולי אולי זה כבר הסוף (וגם הבריכה...) אבל לא. זה רק נראה באמת אבל זה לא ככה.
הסופרמרקט חזר לעבוד אבל רק עד השעה 2.
הדואר הרחיב את פעילות. סוף סוף הגיעו שקי הדואר והתחילו לחלק דואר בתיבות.
ברגעים כאלה אני תמיד נסחפת. נדמה לי שהכל חוזר להיות כמו שהיה..
אני מתחילה לפנטז על חופשה של ממש... אני מגלה שצריך דרכון חדש. איפה בדיוק מוציאים דרכון בימים אלה? כל הסניפים של משרד הפנים באזור סגורים. הסניף הכי זה קרוב נמצא בעפולה מרחק שעה וחצי נסיעה לכל כיוון. חדרה... כנ"ל.
באתר של משרד הפנים נאמר שאפשר לחדש דרכון בדואר. אחרי שעשיתי את כל הפעולות גיליתי שאין לי צ'קים. יש לי, אבל הם בבנק והבנק כידוע לכל – סגור. מה אני עושה? צלצלתי לבנק. אחרי שעה של הודעות והבטחות שהם פותרים כל בעיה עונה לי צ' – שמחתי כל כך... אם היא עונה אז אולי יש בנק...
זהו שאין בנק. העבירו את כל הבנק לת"א... גם אותה.
"ומה עם הצ'קים?" אני שואלת
"בגלל שהבנק סגור ננפיק לך צ'קים חדשים חינם" ענתה לי צ'.
"יפה" עניתי לה מאושרת "אבל איך בדיוק אני אקבל אותם כשהבנק סגור?"
לזה לא היתה לה תשובה.
הכל נעשה פה כזה מסובך במסווה של חזרה לשגרה. בשעה 2 נגמרת השגרה וחוזרים למצב הקודם. ולמען הסר ספק, עם החזרה לשגרה חזרו גם ההרעשות. נראה מה יהיה מחר אחרי שיפוג האולטימטום של 48 שעות של שקט.
ובעוד אני כותבת ברקע כבר התחילו להישמע האזעקות הראשונות.... באמת שחזרנו לשגרה....
נגמרה לנו השגרה.