סוף והתחלה - ויסלבה שימבורסקה

אחרי כל מלחמה / מישהו חייב לנקות.

סדר כלשהו / הרי לא יתרחש מעצמו.

מישהו חייב להדוף את עיי החרבות / אל צידי הדרכים.

כדי שיוכלו לעבור בהן / עגלות מלאות מתים.

מישהו חייב לבוסס / בטיט ובאפר, / בקפיצי ספות,

שברי זכוכית / וסמרטוטים מדממים.

מישהו חייב לגרור קורה / כדי לתמוך בקיר,

להתקין זכוכית בחלון / ולקבוע דלת על ציריה.

זה איננו פוטוגני / ומצריך שנים ארוכות.

כל המצלמות נסעו מכבר / למלחמה אחרת.

את הגשרים צריך בחזרה / ואת תחנות-הרכבת מחדש.

השרוולים יקרעו לגזרים / מרוב הפשלה.

מישהו ומטאטא בידו /עוד נזכר איך היה.

מישהו מקשיב / ונד בראש שלא נתלש.

אך כבר בסביבתם / יתחילו להסתובב כאלה,

שזה ישעמם אותם.

מעת לעת מישהו עוד / יחפור מתחת לשיח

טעונים אכולי-חלודה / ויעביר אותם לערימת השיירים.

אלה שידעו / מה התרחש כאן ומדוע,

חייבים לפנות מקום לאלה / שיודעים מעט.

ופחות ממעט. / ולבסוף, שום דבר.

בעשב, שכיסה  / את הסיבות והתוצאות,

מישהו חייב לשכב לו / עם שיבולת בין שיניו

ולבהות בעננים.

מתוך: "סוף והתחלה" (1996) תרגום רפי וייכרט