במלחמה האחרונה אולמרט טיפס על עץ גבוה. גבוה מאד.

עכשיו אולמרט החליט לרדת מהעץ עליו טיפס. למה? כי כולם לוחצים. במיוחד ארה"ב (מישהו אמר קונדוליסה?)

עלה במוחי, שמא אלה שעומדים למרגלות העץ שגזעו העבה מסתיר מהם את האופק ולוחצים עליו, גם הם צריכים לטפס איתו על העץ ואז יראו כמוהו למרחק/לעתיד אליו מנסים להוליך אותנו שולל בעלי אינטרסים זרים לנו. במציאות הישראלית של היום, אין היום מי שפותח פה ומתריע בשער נגדם. כל מי שמעז להביע דעה נגדם ונגד אולמרט מיד חוטף.

נכון, שבטיפוס על עץ צריך לקחת בחשבון נפילה והתרסקות, אבל מי שלא מטפס על עץ לראות למרחוק, סופו שטווח ראייתו (האובייקטיבי) מוגבל לטווחים קצרים.

יש ביננו שמעדיפים לא לראות מאומה למרחק ובמקום זאת עומדים למרגלות העץ ואף מחבקים את גזעו, שבמקרה שלנו, הוא גזע עבה מאד שמסתיר מהם ובאמצעותם, מאיתנו את האמת הערומה והרעה לכולנו.

אם נשאר לנו קלף מיקוח שבאמצעותו יכולנו ללחוץ באיזשהו מקום, הרי שבעצם הסרת המצור – גם את זה איבדנו.

וחבל

אני מקווה שאנחנו לא נמצאים בפתחו של סיפור רון ארד מס' 2... 20 שנה חלפו מאז..