היא אמרה לי שהיא מרגישה שבדואר אלקטרוני לא נוצר קשר. שהיא צריכה לראות את הפנים ואת העיניים. היא צריכה את האנשים קרובים אליה.

אני אמרתי לה שזו רק דרך אחת להסתכל על הדברים:

שבשביל קשר לא מוכרחים קירבה פיזית. שיחסים בין אנשים יכולים להעמיק להתפתח מאד באמצעות הכתיבה. שיש משהו בכתיבה שיוצר קשר עמוק בין אנשים.

אבל כנראה שכדי ליצור קשר עמוק באמצעות הכתיבה צריך יותר מסתם לכתוב.

אולי זה קשור בדברים יותר עמוקים הקשורים לאישיות שלנו.

קודם כל זה קשור ליכולת הכתיבה, למיומנויות כתיבה וליכולת לבטא את עצמנו בכתב.

זה כנראה קשור לזה שלפעמים כתיבה יכולה לגרום לקונפליקטים במיוחד אם אנחנו מתקשים להסביר את עצמנו.

זה גם קשור לזה שאנשים נוטים להשליך מציפיותיהם, מהפחדים שלהם והפנטזיות שלהם על הצד השני ואם הצד השני לא עומד בציפיה אז יכולה להיגרם אכזבה.

זה דומה למפגש פנים אל פנים בין מישהו שהוא פתוח וחם ותקשורתי לבין מישהו שממעיט במילים ודיבורו מסורבל.

הכתיבה מושפעת מאיכות היחסים עם הצד השני.

אמרתי לה שגם בקשר בדואר אלקטרוני יכולים להתפתח יחסי דוא"ל עמוקים ואפשר לפתח אמון האחד כלפי השני וכשהדבר הזה מתפתח זה אומר שמראים מוכנות להתנסות יותר בכתיבה. זה אומר שמוכנים להתנסות ולהסתכן בכתיבה.

זה אולי נשמע לא טוב. אבל זה בכלל לא ככה.

כי כשמסתכנים בכתיבה, זה אומר להיות מוכן להביע רגשות ולחשוף את עצמך יותר, ומי שמכיר את הכוח של הכתיבה יודע שאין דבר יותר ממלא מזה. אין.

לפעמים זה יותר ממלא מקירבה פיזית.

האמת? אני לא בטוחה שהיא הבינה את זה.