לפני החג אמא שלי היתה נתקפת בחוסר שקט בגלל הדגים. הדגים היו מוציאים אותה משלוותה: ללכת לחנות הדגים, שיהיה בדיוק בזמן כי אחרת נשארים הגדולים וגדולים מדי זה לא מספיק טוב. לבחור אותם, שיהיו בגודל הנכון "900 עד קילו לא יותר" היתה חוזרת ואומרת "לא יותר"
היא היתה הולכת לחנות מוקדם מוקדם בבוקר בזמן שאחותי ואני עוד היינו ישנות. ידעתי שבוקר אחד אני אקום בבוקר ובאמבטיה ישחו להם הדגים. זהו.
בבוקר כשנכנסתי לצחצח שיניים ולשטוף את הפנים לפני הבצפר פתאום הייתי נתקלת בהם. זה היה מבהיל בהתחלה. מוזר איך תמיד הייתי נבהלת מהדגים. אח"כ הייתי מתרגלת ובאה אחרי בצפר לראות אותם שוחים באמבטיה מצד לצד. ככה כמה ימים. האמבטיה והטוש היו אצלנו ביחד ככה שכל הזמן הייתי רואה אותם והם היו רואים אותי, גם כשהייתי מתקלחת.
ואז אחרי שכבר התרגלתי, בוקר אחד הם לא היו שם יותר.
אמא שלי היתה עומדת בחצר ומראה לי בגאווה "תראי איזה דגים יפים וטריים" אחרי שהיא היכתה אותם על הראש עם מקל מיוחד שהיא היתה שומרת במחסן. היו לה כל מיני סימנים לדעת את זה. בעיקר סימנים שקשורים בריח. היא היתה חותכת ומוציאה מהבטן של הדגים את כל החלקים הפנימיים, מריחה ואומרת "הם ממש טריים" הטריות היתה אצלה סימן לנעורים ולטעם טוב שיבוא אחרי הבישול.
אני הייתי מחכה לרגע שהיא תוציא את 2 הבלונים מהחזה של הדגים ותתן לי לפוצץ אותם.
תוך כמה דקות הם היו הופכים חתיכות חתיכות.
על השולחן במטבח כבר היתה מחוברת המכונה לטחינת בשר. אחרי שהחתיכות האלה היו עוברות במכונה אי אפשר היה לזהות שהעיסה הזו היתה לפני כמה שעות צמד דגים ששחו להם באמבטיה בשלווה..
הריח של הדגים המתבשלים היה ממלא את כל הרחוב, כשהייתי חוזרת מבית הספר דבר ראשון היא היתה מספרת לי איך ערבבה את העיסה ואיזה תבלינים הכניסה וכמה קשה עבדה כל הבוקר עד שגמרה עם כל ההכנות ועד שהדגים התבשלו. לטעום? יכולתי רק לחלום על זה. הדגים היו נשמרים כמו אוצר עד לארוחת החג של ראש השנה. בערב החג היא היתה מוציאה את הפיירקס מהמקרר מחלקת את הדגים ומחכה לשמוע את המחמאות
בשנים האחרונות אמא שלי כבר לא מכינה "גפילטע פיש" היא אומרת שהידיים כבר לא נשמעות לה. שהיא לא זוכרת איך מכינים את זה. בשנים האחרונות אני מכינה את הדגים. אמרתי לה שתלמד אותי איך עושים את זה. העיניים שלה הבריקו כששקעה בסיפורי הכנת הדגים ויכולתי לחוש אצלה את הגעגוע לימים של פעם...
את בטוחה שאת קונה אצל מישהו שאת יכולה לסמוך עליו, שינקה את הדגים כמו שצריך?
2דגי קרפיון פרוסים
1 קילו קרפיון טחון היטב
על קילו קרפיון טחון:
חצי כוס קמח מצה, או פרורי לחם, או שלש פרוסות חלה שהושרו במיים נסחטו ונמעכו.
1 בצל בינוני טחון גס.
2 גזרים טחונים גס (אפשר לגרר את הבצל והגזרים על פומפיה דקה).
את עיסת הבצל והגזר תסחטי ביד ותוסיפי לתערובת של הקרפיון והחלה.
להוסיף עד 3 ביצים וכרבע עד חצי כוס מיים.
תתבלי במלח סוכר ופלפל שחור זה כל הסוד !!!!!!!!!!!! כף מלח כף סוכר וכפית פלפל.
אם העיסה נוזלית מידי אפשר להוסיף עוד מהקמח. העיסה צריכה להיות סמיכה יציבה אך לא קשה.
תני לעיסה לנוח כחצי שעה.
הכנת הציר !!!
תבשלי בסיר גדול ורחב: 3 גזרים, 3 בצלים בהרבה מים. בערך 4 ליטר.
תרתיחי ותבשלי כמו מרק על אש בינונית עד שהגזרים יתרככו.
לתבל את ה"מרק" במלח, סוכר ופלפל שחור לפי הטעם.
בישול !!!
בסיר רחב ושטוח לשפוך ציר בגובה 2 סמ' ואת 3 הגזרים (את הבצל לפח).
בידיים רטובות תכיני קציצות מאורכות מעיסת הדג תעבירי את הקציצות אל תוך הסיר הרותח עם הגזרים. לכסות את הגפילטע המתבשל, בציר שנותר בסיר הגדול. תכסי במכסה.
אחרי שירתח, לעבור לאש קטנה ולבשל כשעה וחצי .
לאחר הבישול וכיבוי האש.
לחכות מעט שיתקרר תשימי בתבנית זכוכית נאה את הקציצות ותקשטי עם עיגול של גזר על כל קציצה. להכניס למקרר.
את הציר תשימי בכלי נפרד שיתקרר ויהפך לג'לי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
