תמיד היית לוחמת

היו לנו שמות בשבילך. אמרנו שאת גזעית, ג'דה, אשה ללא גבולות.

היית צעירה נצחית.

בשבילנו אף פעם לא הזדקנת. בשבילנו אף פעם לא היית זקנה. הזקנה לא יכלה לך.

בשבילנו היית תמיד זו שחולמת חלומות וגם מגשימה אותם.

היית בשבילנו דוגמא לחיים בכבוד, בצניעות וגם בכיף. תמיד מלאת שמחת חיים, אופטימית. מצחיקה ומשעשעת. מלאת מרץ, בלתי נלאית. תמיד בתנועה. תמיד סקרנית. אפילו לנו היה לפעמים קשה לעמוד בקצב שלך.

החיים שלך לא היו קלים בכלל. לא היתה לך ילדות וגם לא נעורים ואם בוחנים את זה לעומק אז גם החיים אחר כך לא היו תמיד קלים במיוחד.

אבל את לא נתת לעובדות האלה להפריע לך. בנחישות האופיינית לך הסתכלת תמיד קדימה. הסתערת על כל מכשול.

בקרב האחרון כנראה החלטת שאת לא רוצה לנצח.

אולי בגלל שבשבילך הנצחון כבר היה עובדה מוגמרת.

בראש השנה התקבצנו ביחד לסעודת חג.

להיות מוקפת במשפחה אוהבת, זה היה הנצחון האמיתי. היית מאושרת כל כך. 

אני בטוחה שחשבת אז, שהרגשת שזה הרגע הנכון מבחינתך להיפרד כשאת עוד במיטבך.

ככה היית רוצה שיזכרו אותך

וככה נזכור אותך, אמא. הצעירה נצחית על האופניים. אחת ששיחקה את החיים בגדול.