לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2006

קצת יותר קרדיט. לי


 

לא תמיד אני יודעת להעניק לעצמי את הקרדיטים המגיעים לי. יש לי מין תכונה כזו להצטנע ולהגיד שלא איכפת לי שאחרים קיבלו את הקרדיט על דברים שאני הגיתי, חשבתי, תכננתי, ערכתי ושהייתי שותפה לביצוע שלהם. אני אומרת לעצמי כאילו מה זה חשוב, כולם יודעים של מי הרעיון, כולם יודעים מי אחראי לשינוי הזה. אז למה אני צריכה להגיד בראש חוצות "זה שלי"?

אבל זה ממש לא ככה. כי בעולם שלנו רווח הכלל הידוע: "לא אמרתי לא עשית"

אני שמה לב להבדלים ביני לבין האחרים. בין אלה שמוכרים את עצמם היטב לבין ההתנהגות שלי המצטנעת. בין אלה שלוקחים לעצמם קרדיטים גם על מה שלא שלהם - לביני. ואני יודעת שזה ממש לא נכון לנהוג כך. זה לא מוביל לשום מקום טוב ההצטנעות הזו.

אני גם מודעת להשלכות של זה. לי נותנים מחמאות והאחרים? חבל על הזמן הם כבר מזמן מסתכלים עלי מאחור...

 

למדתי לקבל מחמאות. להגיד תודה. אבל עוד לא למדתי להגיד "תודה, עבדתי על זה קשה מאד" עוד לא למדתי להגיד "זה היה בלתי אפשרי בהתחלה. אני בניתי את הדברים בתכנון מוקפד ובתכנית מובנית ולכן זה הצליח".

עוד לא למדתי להראות את המאמצים הרבים שאני משקיעה. לא למדתי למכור את עצמי.

אולי אני בעצמי עוד לא יודעת להעריך את המאמצים האלה שאני משקיעה?

מזמן למדתי לא להשוות את עצמי לאחרים. בתקופה האחרונה עבדתי עם מישהו מארגון אחר. הזמנתי אותו לעשות איתי עבודה משותפת במטרה למנף את התהליך שאני עושה. רציתי שהאפקט יהיה יותר משמעותי . שירגישו את זה בשטח יותר שתהיה תחושה של שינוי גדול ומקיף. הוא יעבוד על תחום אחד ואני אשלים את זה ביישום בשטח. זה היה כזה לא רציני. כל המטרות הגדולות שהוא דיבר עליהן בהתחלה, כמעט שום דבר לא יצא מזה. לבד הייתי עושה עבודה הרבה יותר טובה. זה פשוט היה מתסכל. עבודה כזו לא רצינית כבר מזמן לא ראיתי.

 

כשאני משווה את עצמי לאחרים אני רואה תמיד אני רואה במה הם טובים יותר ממני. אני אף פעם לא יודעת להגיד במה אני יותר טובה מהם. טוב, לא אף פעם אבל אני מודה שזה לא בא לי בקלות.

גם כשאני יודעת להגיד, זה תמיד בא בטון כזה מצטנע שאני חוזרת ושואלת את עצמי מאיפה חוסר הביטחון הזה בא בדיוק...

 

ומשהו אחר:

2 בלוגריות נחמדות עשו לי ויש על הבלוג וכתבו פוסט שלם של ביקורת על הבלוג שלי.

רציניות השתיים האלה. הן ממש השקיעו, ביקרו, קראו, עברו על כל פרט ונתנו ניקוד.

יצאתי אצלן לא רע. אבל הכי נהניתי מהרצינות וההשקעה. הבטחתי להן קרדיט. הנה אני עושה את זה

אתן אחלה. תודה על הכל.

ואולי אפשר עוד 5 נקודות בשביל הפרגון....?

 

 

נכתב על ידי , 20/10/2006 09:34   בקטגוריות מכירה את עצמי  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-30/10/2006 17:54




106,077
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)