לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2004

מה בארץ הזו עושה לי את זה...


 

אתחיל בוידוי קטן

את פוסט הזה התחלתי לכתוב כבר לפני כמה ימים. כמעט מיד התברר לי שזו ממש משימה לא פשוטה לכתוב מה אני אוהבת פה. זה קשה. לא יוצא באופן טבעי. זה דומה למצב שבו היו מבקשים ממני לכתוב במה אני מוצלחת. אני? הצלחות? אני מדברת הכי בקלות על "כמה קשה" על כל הנאחסים שבחיים, אבל על דברים טובים?

אבל, אחרי שהתחלתי לכתוב, התברר לי מיד הקסם שבכתיבת רשימה כזו. אני הולכת כל היום וחושבת על דברים טובים. פתאום היתה לי רשימה ארוכה בראש, המון דברים צפו ועלו. המחשבה על הדברים שעושים לי טוב גרמה לי לתחושה נורא טובה. חמימות כזאת. מסתכלת על העולם אחרת .. זה משהו ממכר מהסוג הטוב....

יכולתי לראות שמה שעושה לי טוב בארץ הזו, זה אוסף של המון דברים קטנים וגדולים שבגללם הארץ הזו שווה וטוב לי להיות כאן.

 

אז הנה הרשימה. רשימה חלקית בלבד. נכונה לרגע העלאת הפוסט הזה לאוויר:

ריח האדמה אחרי הגשם הראשון

ריח פריחת ההדרים

פריחת הכלניות, הצבעונים והרקפות ושאר פרחי החורף

התפרצות האביב

הפירות של הקיץ במיוחד אבטיח קר וענבים

חומוס

מנה של פלאפל

החול הרך שעל שפת הים

מחיאות הכפיים בזמן הנחיתה בבן-גוריון אחרי שחוזרים מחו"ל.

יום הזכרון – בעת הצפירה, כל המדינה נעצרת ועומדת דום. פעם הייתי בנסיעה בערב יום הזכרון, היה מרגש לראות את כל המכוניות נעצרות ונהגים יוצאים החוצה לדקה של דומיה. ידעתם שאפילו הרכבת מקדימה את יציאתה כדי להספיק להגיע ליעדה לפני שתתחיל הצפירה?

חולה על טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות שתמיד גורם לי להתרגשות רבה.

יהודית רביץ

השירים העבריים – ביניהם המון נפלאים

יש כאן איזו חמימות בלתי מוסברת ביחסים בין אנשים, שלא פוגשים אותה במקומות אחרים. תחושה של משפחה. לפעמים זה קצת דביק אבל בסך הכל נעים.

ההירתמות של אנשים לעזור – מתגייסים פה לכל מיני בצורה מעוררת התפעלות.

רוח ההתנדבות שבמדינה הזו מגיעה לשיאים בלתי אפשריים בכל התחומים...

יש כאן איזה בליל ועירוב של לאומים מכל העולם שנדמה לי שלא רואים באף מקום אחר.

תחושת פטריוטיות מאד חזקה.

השפה העברית שאיתה יש לי רומן ארוך שנים ושאני קשורה אליה. בה אני מבינה הכי טוב את כל הרבדים והעומקים.

מזג האוויר כאן – שהוא ממש סבבה. הכי טוב מכל המקומות שבהם פגשתי וביקרתי.

 

 

ויש כאן משהו, שלמרות שהמצב הביטחוני פה לא ממש טוב, בכל זאת נעים לחיות פה ופה טוב לי.

את הדבר הזה אני מרגישה הכי חזק כשאני פוגשת אנשים מחו"ל, אני מנחמת אותם ומוצאת את עצמי מסבירה למה הם לא צריכים לדאוג לי וכמה הארץ הזו נהדרת והכי טוב לחיות כאן...

 

אשמח לשמוע מכם - מה אתם אוהבים בארץ הזו

חג עצמאות שמח לכל המבקרים כאן

 

נכתב על ידי , 27/4/2004 08:06   בקטגוריות סתם....  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-28/4/2004 01:42




104,306
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)