אני כל כך רוצה להיות כאן

אני כל כך רוצה לקרוא את כולכם

וגם להגיב

אבל אני לא ממש יכולה

רגשית אני לא פנויה. אני נסחפת בימים אלה למחוזות רחוקים

זה גם הקורס חדש שאני מלמדת שמעסיק אותי בימים ובלילות

וגם הפורום מנהלים הזה שמחר אדע עליו קצת יותר אבל ברור לי שזה אתגר לא מבוטל. חתיכת מחמאה שהציעו לי את זה...

וגם ההרצאה שאני צריכה לתת בעוד קצת יותר משבועיים בנושא שבקושי מצאתי עליו חומר ואת השאר אני צריכה להמציא

וגם הקבוצה הזו של אנשים שאני מלווה בעבודתם, שכמעט כולם חדשים או חדשים למדי, שאני הולכת יחד איתם בדרך

והתכניות שאני כותבת

והסדנא שבעוד כמה ימים שדווקא רציתי לעשות אותה למרות שלא הייתי חייבת

והילד שמעסיק אותי בבית

ואני עצמי עם ההרפתקאות שלי ועם המחשבות שלי

זה משאיר לי כל כך מעט זמן להיות פה….

בייגלה חם וטרי .... יאמי..

ברשימת החטאים הקטנים שלי הוא מצוי באחד המקומות הראשונים. מודה. אני לא מצליחה לעמוד בפיתוי. אני מכירה את כל המקומות...

אני תמיד מחפשת לי דרכים עוקפי בייגלה. שמא שוב לא אעמוד בפיתוי.

הכי אני אוהבת את זה שביציאה מהרכבת...

אתמול תכננתי על זה כל הדרך...

רק פרט קטן היה חסר. לא ירדתי בתחנה המתאימה...

אני אוהבת שהדברים ארוגים כמו במעשה רקמה. כמו פאזל שכל החלקים שלו המתחברים באופן משולם.

אתמול פאזל אחד כזה התפרק לי בבת אחת

ממש לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

הכל היה כל כך מושלם, התכנון, התזמון, הפרטים הקטנים. הכל...

עד עכשיו אני הולכת עם האכזבה בבטן...