ישבתי היום באיזה מקום ועבדתי. נכנס מישהו שמכיר אותי בערך דקה ורבע. דרכינו הצטלבו פעמים ספורות אבל אף פעם לא החלפנו יותר מ-3 משפטים רצופים.

הציע לי ניתוח אופי. אמרתי, יאללה ניקח. מה יש לי להפסיד?

מקסימום אני אגיד ששום דבר לא נכון...

זה מה שהוא אמר לי:

יש בך מוטיב רגשי מרכזי שהוא כוח מאד חזק אצלך, את מאד רגשנית, את מאד משפחתית, מתחברת לנפש ולרגש אבל יש לך קווים אדומים.

הרציונל שלך והבקרה השכלית לא גוברים על הרגשות. זה צד מאד דומיננטי אצלך

אבל את לא כנועה. יש לך עמוד שדרה חזק

את יכולה לאהוב עד כלות נשמתך אבל אם תחליטי שזה מזיק לך, את מסוגלת לחתוך את זה למרות שהסבל והייסורים שיגרמו לך.  זה מה שעושה אצלך העירבוב בין הרגש לרציונל

את מלאה רגש ואש ונשמה אבל רציו שלך עובד כל הזמן גם.

את אמא טובה, מעניקה, אבל יש לך גבולות. את לא נכנעת לילדים אם זה לא נכון להם. גם שם יש לך קווים אדומים מאד ברורים.

במבנה שלך את אדם אינטימי, לא אדם של שאו ושל קניונים ושל בילויים. את בליינית אינטימית ולא אשה של מקומות בילוי המוניים. אותך מספק בילוי של כוס קפה ושיחה טובה בחברה מצומצמת. את מכירה הרבה אנשים אבל חברים יש לך מעט.

את חברה טובה. חברים הם כל חייך. אם חברה תפנה אליך ב-3 לפנות בוקר את תקומי ותלכי אליה.

יש לך נוכחות חזקה מאד. יודעים שאת קיימת. את לא אשת במות. את לא תבואי ותראי את עצמך, ותעלי על הבמה. אבל כשאת שם - מבחינים בך. אי אפשר להתעלם ממך.

יש לך טביעת עין טובה. את יודעת ליצור תקשורת בינאישית טובה עם אנשים שאת רוצה להגיע אליהם. ומי שלא, את לא סופרת אותו.

את בתקופה של פרשת דרכים אישית. את לא מסופקת.

את לא יודעת אם לפנות ימינה או שמאלה. עוברות לך מחשבות על פרישה מהמערכת הנוכחית, אבל אם היתה ניתנת לך האפשרות לפרוץ קדימה – היית הולכת על זה.

את אוזן טובה לשיחה, את יודעת לשתוק. את מקשיבה אמיתית את נעימה להקשבה ונותנת לצד השני לדבר.

מה יכולתי לאמר?

קניתי כל מילה