החברות שחייבות לשבת על "רצועת" נייר טואלט

יואילו לזרוק זאת לפח ולא על הרצפה!

ככה בדיוק פקדה המודעה בגודל דףA4  באותיות  שחורות ומודגשות, שהיתה מודבקת לקיר בחדר השירותים שאליו נכנסתי היום. אי אפשר היה להתעלם ממנה. היתה לה נוכחות. היא היתה ממש מול העיניים שלי כשישבתי על מושב האסלה כדי לעסוק בצרכי שלי.

מהרגע שראיתי אותה, כל תשומת הלב שלי היתה בה.

שוב ושוב קראתי את הכתוב כדי להבין תוך שאני מנסה לדמיין לעצמי את הסיטואציה שעליה המודעה מדברת ומה בדיוק התכוונו להגיד שם..

איך ידעה כותבת המודעה מה נעשה בתוך התא הסגור, איך היא יודעת שזו שנכנסת לשם תולשת "רצועה" ויושבת עליה... מה, יש לה עיניים שמציצות דרך דלתות? מלמטה? מלמעלה?

גם הביטוי 'חברות'.. לא נראה לי. כל הסגנון היה רחוק מלהיות סגנון של 'חברות'. זה היה יותר בסגנון של 'אני מציעה להתנהג בהתאם, אחרת...'

"נא לא לעשן בשירותים" צעקה מולי המודעה בקיר השני.

טוב. גם לא התכוונתי. אבל בטוח יש כאלה שעושות את זה, אחרת לא היו תולים את המודעה, או שאולי המודעה באה להקדים את התכנונים והמחשבות למי שאולי חשבה..?

"נהג בהיגיון שמור על ניקיון"  אמרה בהתרסה המודעה השלישית.

זו נראתה לי סתירה ממש בלתי אפשרית במציאות הזו של השירותים ההם. כי כשתולשים "רצועה" ויושבים עליה ואח"כ היא מתגלגלת לרצפה ובין לבין גם מעשנים, אז מתי בדיוק אפשר לנהוג בהיגיון ולשמור על ניקיון?

כל כך הרבה מודעות בתא כל כך קטן, יצרו לי איזו תחושה של לחץ. הרגשה של עיניים שעוקבות אחריך כל הזמן מהרגע שאת נכנסת לשם. עשית איזה מעשה חריג? תכף תופיע על הקיר המודעה המתאימה.

"נא לזרוק את הנייר לפח ולא לאסלה"

"נא להוריד את המים אחרי"
"נא לחסוך במים"

"נא לא לעשות רעש"

הכי הלחיצה אותי המודעה "נהג בהיגיון" . מה נחשב לשיקול דעת הגיוני ולהתנהגות הגיונית בשירותים?

ובכלל, חשבתי לי שאני לא בטוחה שהיגיון וניקיון הולכים ביחד. כי אם זה היה ככה אז הרבה מן התופעות שבתוך חדרי השירותים ומחוצה להן היו נעלמות, לא?

תא כל כך קטן וכל כך הרבה מסרים לו....