טוב נכנעתי. אחרי שטליק ביקש וגם דפנה הזמינה אותי ועוד כמה שאני לא זוכרת, החלטתי להתאמץ. חשבתי הרבה על זה. מה אני כבר יכולה לספר שלא סיפרתי? וזה מה שהעליתי בחכתי. נראה לי שיש פה כמה מפתיעים...

1. מכל עבודות המטבח, אני הכי הכי שונאת לנקות את הגז. לפעמים יש לי הרגשה שכמה המצאות נולדו במיוחד בשבילי. למשל כיריים אלקטרוניות. בשנייה שנודע לי שיש אופציה כזו – היא כיכבה אצלי במטבח. לא מעניין אותי כמה חשמל זה עולה. וגם לא מעניין אותי שאומרים שהבישול פחות טעים. (מי אמר?)
    
2. רישיון נהיגה. למרות שאני נהגת ידועה לשמצה וחלק גדול מחיי אני מבלה על הכביש. טסט עברתי רק בפעם השלישית. אני היחידה המשפחה. עד היום העובדה הזו מהווה מקור ללא מעט בדיחות  במשפחתנו...
    
3. השתתפתי בצליחת הכנרת לפחות 10 פעמים.
    
4. תמיד הייתי בסדר מבחינת המשקל לא רזה מדי ולא מלאה מדי. מידה 40 בממוצע. היו שנים שלא כל כך שמתי לב לעצמי. בשנים האלה הכל היה לחוץ ודחוס: הילדים, העבודה, הלימודים. הכל ביחד. ואז גם הקפדתי פחות על עצמי וסמכתי יותר על הגנטיקה. יום אחד הסתכלתי באיזו תמונה ונבהלתי. הדמות הזו שהביטה אלי בכלל לא הייתי אני. בכלל לא הכרתי את זו שמסתכלת אלי.
   מבלי לחשוב פעמיים, הבנתי שחסל עניין תירוצים. אמצתי לעצמי משטר אכילה קפדני ומחושב. עשיתי ניתוח לתפריט והורדתי ממנו את כל מה שלא חיוני. גם בנושא הכושר הגופני, עברתי ממוד של סתלבט לעבודה רצינית ומתוכננת, מספר פעמים בשבוע. תוך מספר חודשים השלתי מעלי יותר מ-15 ק"ג.
   המהלך הזה חייב אותי להחליף את כל הגרדרובה בארון. זרקתי הכל. כדי שלא יהיו לי חרטות.
   ומאז אין אצלי שבתות וחגים. מזה כמה שנים שאני שומרת על משקל קבוע. מקפידה כל הזמן גם על האכילה וגם על הספורט, ואין לי רגע אחד של חרטה. 
    
5. חודשיים לפני החתונה שלי עברתי תאונה. שברתי את עמוד השדרה. אחרי שבועיים בבית חולים שמו אותי בגבס שהיתה לו צורה כמו לבגד ים סטרפלס. הרופאים לא אמרו לי כמה זמן אצטרך לשהות עם הדבר הזה ולא היה ברור אם יורידו את הגבס עד החתונה. שבוע לפני מועד החתונה נקבעה לי ביקורת בבית החולים. השכנה שלי, שתפרה לי את השמלה, הציעה שנחכה עד אז.
   בביקורת החליטו הרופאים שהגבס לא מחזיק מספיק טוב והחליטו להוריד אותו. תוך 3 ימים היתה לי שמלה מוכנה.
   בקושי עמדתי על הרגליים. אבל נראיתי מיליון דולר.

היום אין חדשות מהמלתחות של הבריכה.
הלכתי. הלכתי למכון כושר, אבל לצערי לא היו מים חמים במקלחות...היתה תקלה.
המלתחות נראו פתאום כל כך משמימות. כל השמחה והצחוקים והפטפוטים ניטלו מהן...