יותר מחודש אני רודפת אחריהם שנעשה את הדבר הדחוף הזה שהם היו צריכים להגיש עד מחר.

יותר מחודש. "בלי יעד אי אפשר לעשות כלום" אמרתי. "תוך שבוע יהיה יעד" אמרו לי.

הם גם אמרו שהם רוצים לעשות את זה בדרך שלהם. כמו שאמרו להם לעשות.

ראיתי שהם מאד נחושים בדעתם. עשיתי איזה ניסיון לדבר איתם על התהליך אבל הם החליטו: הם ישתפו את כל העובדים, יעשו את מה שהוצע להם לעשות "ותראי איך נגיע ליעד שיהיה מקובל על כולם" "לקחתם בחשבון את הלו"ז הצפוף?" שאלתי "הכל נלקח בחשבון" אמרו לי.

שתקתי. לפעמים טוב לשתוק.

בהתחלה זה התקדם יפה.. יפה מאד בשביל התחלה. הם אספו את כל העובדים ספרו להם על מה שעומד לקרות וזימנו ישיבת עבודה. לישיבה הגיעו חצי מהאנשים.

כשבאתי אחרי שבוע שאלתי "בחרתם יעד?" הם אמרו לי שמכיוון שלא כל האנשים הגיעו  הם החליטו לקיים ישיבה נוספת אחרי שבוע.

היו לי המון שאלות: אם הם בדקו למה לא כולם הגיעו, איך הם יבטיחו שמי שלא הגיע אז יגיע הפעם, מה הם יעשו עם אלה שכבר היו והשתתפו בדיאלוג... האם הצטייר איזה כיוון ממה שעשו הפעם? למה אי אפשר לקבל את מה שנעשה כמייצג את כל העובדים?

אחרי השאלה הראשונה הבנתי שאין טעם. הם נחושים בדעתם לכנס עוד ישיבה. אז נחכה..

המועד למסירת העבודה התקרב מאד.

את הישיבה השנייה לא הצליחו לכנס. פתאום צצו המון דברים דחופים אחרים... אחרי שעבר עוד שבוע ושום דבר לא קרה, אחד הסגנים בא עם רעיון שאולי בגלל שאין זמן אני אכתוב להם את התכנית... לא הסכמתי.

"יש לכם יעד?" שאלתי.

"עוד אין החלטה" אמר לי מי שאמר "אז על מה בדיוק אתם רוצים לכתוב תכנית?"

אחרי התלבטות קצרה, ואחרי שראו שאין זמן לכנס את כל העובדים והחליטו לכנס פורום מצומצם של המנהלים בלבד ולסגור שם את הכל.. וקבעו ישיבה לשבוע שיבוא.

הגיעו השבוע שיבוא. המנהל הזה נעדר וזה לא יכול וההוא קבע משהו אחר.. בקיצור, הפורום לא התכנס.

ובינתיים, המועד מאד מתקרב.... נותר עוד שבוע עד למסירת העבודה.

מישהו בא עם הצעה חדשה. הם יסגרו את היעד בין 2 המנהלים הבכירים (ובהזדמנות יודיעו לכולם שזה היעד), אחר כך יתחילו לכתוב את התכנית ו"נתכתב במייל. אנחנו נכתוב ונשלח לך ואת תקראי ותתקני, טוב?"

כל השבוע לא הגיע כלום. צלצלתי לשאול מה קורה. אמרו לי שעוד לא החליטו על היעד. היום יחליטו.  אחרי 5 ימים הודיע לי הסגן שיש לו רעיון חדש.

הוא בחר יעד. הוא שאל את המנהל מה דעתו המנהל אמר שזה בסדר ועכשיו "אני שולח לך חומר שמצאתי באינטרנט שבדיוק מתאים לידע שלנו. תעברי על זה ותראי אם זה מתאים ובואי נפתח את זה ביחד"

הפעם שתקתי. 3 ימים להגשת העבודה. מה הטעם בהטפות ובציונות?

אחרי יומיים החומר הגיע. בכלל לא התאים.. עשינו לו מתיחת פנים ושיפוצים מכל מיני כיוונים ושלחתי. חיכיתי לתשובה. היה שקט כל הסופשבוע וגם בימים שאחרי זה.

אתמול באתי לשם בתקווה שאולי משהו יסגר..

לאף אחד לא היה זמן אלי. אמרתי להם שאני הולכת ושאם הם צריכים אותי אז אני בטלפון.

ב-4 צלצל אלי הסגן. "את חייבת לבוא אנחנו צריכים אותך דחוף..."

דחוף? באתי. "צריך לשנות הכל" אמר לי המנהל, "קבלתי טלפון ונאמר לי שמה שבחרנו זה לא טוב. היעד לא טוב."

"אז מה עושים?" שאלתי

"יש לנו יעד חדש" הוא אמר

"איזה יעד" שאלתי "לקחנו את מה שהציע לנו ההוא משיחת הטלפון"

הפעם באמת לא היה לי מה להגיד.

תוך שעה התכנית היתה מוכנה. שלחנו אותה ונגמר הסיפור.

עכשיו כולם מרוצים....