אני אוהבת לעיין במודעות אבל. לא ברור לי מאיפה צץ התחביב הזה אבל אני יכולה להעיד על עצמי שאני משקיעה בו דקות ארוכות בזמן שאני קוראת בעיתון, דקות ארוכות של עיון ..

וזה נושא מרתק. מרתק מאד. כל יום והסיפור שלו...

בעיתון של היום זה היה הסיפור של 2 המודעות האלה:

בפינה השמאלית העליונה הופיעה בממדים גדולים מהרגיל המודעה של המשפחה:

                                                אנו מבכים את פטירתו של אהובנו

פרופ' יוסף (ברנדי) ברנדס

האבלים: 2 בנותיו ומשפחותיהן, אחיו, אחותו ונכדיו

בפינה הימנית התחתונה, כמעט מוצנעת מעין, מודעה קטנה. אישית:

על חברי לחיים

ידידי ורעי

פרופ' יוסף ברנדס (ברנדי)

שאיננו

אני אבלה ודואבת

                        אביבה

וישר חשבתי שבטח המשפחה שלו לא אהבה את האביבה הזו. הם בטח ראו בה אחת שמחפשת לרשת את כספו, שחומדת את רכושו, הם בטח עשו לו את המוות שהיא לא מתאימה לו ומה יש להם לעשות ביחד,  ושהיא לא ממש מתאימה לו ואיך יכול לראות שהוא לא רואה את מה שהם רואים...

ומה בכלל יש לאישה כמוה לחפש אצלו? להם זה ברור זה רק הכסף. שום דבר אחר לא יכול לבוא בחשבון. מה פתאום לדבר בגיל זה על אהבה ועל צורך בחמימות ובתשומת לב...

והאביבה הזו. בבת אחת נגמר לה הכל. כל האהבה הגדולה.

עכשיו יתחילו המאבקים... ומהכל ישארו רק הזכרונות, כי את זה אף אחד לא יוכל לקחת ממנה.

ואם זה אחרת אז למה היא לא במודעה שלהם?