הליכה לבריכה זה סיפור של המון הכנות.

קודם כל הציוד לבריכה: הבגד-ים, כובע ים, משקפת, חלוק רחצה, הסנפירים לרגליים והסנפירים לידיים ועוד כל מיני אביזרים לשחייה..

אח"כ הציוד לאחרי. למקלחת: 2 מגבות, השמפו, הסבון, קרם לשיער, קרם לפנים, מסרק, בגדים ובגדים לאחרי המקלחת: מכנסיים, חולצה, תחתונים, חזיה... סוודר שלא להתקרר... 

כל ההתארגנות הזו לפעמים יכולה להוציא לי את החשק ללכת.

כשיצאתי אתמול בערב מהמקלחת שבבריכה הייתי כבר עייפה ורצוצה מכל הערב וגם רעבה. בעיני רוחי, כשאני מחטטת בתיק, כבר ראיתי את עצמי בבית מתכננת מה לאכול וכשאני כבר מתחילה להתלבש, חיפוש ארוך בתיק הבהיר לי שהפעם שכחתי את התחתונים.
אופס... מה עושים?

נזכרתי ברעיון ששמעתי פעם.

החלטתי ללכת בלי. כאילו שהיתה לי ברירה אחרת וככה הלכתי. זה היה מאד נעים. המגע של הבגד הגס ישר על הגוף היה כל כך נעים. הרבה יותר נעים ממה שחשבתי ... זה היה כל כך נעים שלא הבנתי איך לא גיליתי את זה קודם. כל הערב הסתובבתי בתחושה הנעימה הזו והתפלאתי שהייתי צריכה שמישהי במלתחה תגיד לי את זה במקרה בשביל לגלות את זה..

מדהים.