ידעתי שזה הולך להיות מורכב. כשאנחנו נפגשות היא תמיד נורא מקטרת, יש לה טענות לכל העולם.

הזמנתי אותה לפגישת יעוץ אישית. זה דבר שאני עושה מפעם לפעם בעבודתי.

על ההתחלה היא אמרה: "בשנה הבאה אני לא נשארת. תחפשו לכם מישהו אחר"

חשבתי לעצמי בלב, שלא תעשה טובות. היא ממש הרגיזה אותי.

תוך כדי ההתרגזות הזכרתי לעצמי שבדיוק בשביל זה נפגשנו וזה לגיטימי שתגיד מה היא מרגישה.

תכף ומיד יכולתי לזהות שהיא מרגישה מאד רע. לקחו אותה לעבודה לפרויקט מסוים, בתנאים מסוימים. באמצע הפרויקט השתנה. היא היתה צריכה לשנות את כל מה שתכננה. אף אחד לא אמר לה מה לעשות אבל דרשו ממנה תוצאות. פתאום נוספו לה עוד בוסים ולא היה ברור לה מי אומר את המילה האחרונה ולמי היא נשמעת. היה לה מאד קשה במציאות המבולגנת שבה נתקלה.

אני הקשבתי.

הבנתי מה שהיא הרגישה. הבנתי את הפער שבין מה שחשבה שתפגוש לבין מה שפגשה באמת. שם, במקומות בהם עבדה, היא היתה צריכה להיות מקצועית ומקבלת ומבינה, איתי היא הרשתה לעצמה להגיד מה היא חושבת באמת. והיא מאד כעסה.

ובתוך הכעס הזה גם אמרה שלא תעבוד איתנו יותר, שנחפש מישהו אחר לעבודה הזו.

תוך כדי הכעס והדיבור שאלתי שאלות. רציתי להבין מה גרם לבלגאן הזה. רציתי שנבין את זה ביחד. מכל הפרטים הקטנים התבהרה לנו התמונה. היה ברור שההתחלה היתה כל כך לא טובה שהיא יצרה חלק גדול מהקשיים, הבלגאן הזה השפיע על חלק ניכר מהמהלכים שבאו בהמשך.

ההבנה הזו היתה חשובה לה מאד שכן היא אפשרה לה לראות שלא הכל באשמתה.

היא נעשתה קצת יותר נינוחה והתגובות שלה השתנו.

אחרי זה דברנו על העבודה שעשתה. פרקנו את העבודה שלה לנושאים קטנים ובדקנו כל אחד מן הנושאים מול הקבוצות שעמן היא עובדת.

אחרי הניתוח הזה פתאום המצב לא נראה כל כך גרוע. היא יכלה לראות שלמרות הקשיים הרבים, יש לה הישגים לא מבוטלים. בחלק מהמקומות ההישגים היו מרשימים ממש. אני ממש התלהבתי והיא התלהבה יחד איתי ובלי שתרגיש היא התחילה לספר לי על פרויקטים נוספים שלה, שאינם קשורים ישירות לעבודתנו, ואמרה שהיא מוכנה לשתף אותנו גם בחלק הזה..

ופתאום מצאנו את עצמנו מדברות על העתיד...על מה צריך לעשות כדי שבשנה הבאה ההתחלה תהיה אחרת.

ושמתי לב שהקול שלה השתנה, וראיתי שהעיניים שלה נצצו כשהיא ספרה על הדברים הקטנים שקורים לה תוך כדי ועל הקשרים שנוצרו עם האנשים שהיא עובדת איתם.

ובלי שהרגשנו נגמר לנו הזמן של הפגישה ואמרנו שנפגש עוד כי לא הספקנו לדבר על הכל.

האמת היא שאני לא בטוחה שהיא תשנה את דעתה, אבל לפחות היום ההרגשה שלה היתה אחרת ועל זה מאד שמחתי.