לפני כמה שבועות מתחתי שריר בבית החזה.
שריר מתוח זה דבר מאד מאד כואב. הכאב הזה הלך איתי כמעט חודש ימים, בעוצמות שונות, ביום וגם בלילה.. הרבה ימים הייתי מוגבלת מאד בפעילות ומאד כואבת.
הכאב המתמשך הביא אותי לחפש אמפטיה אצל אנשים שמבינים את עוצמת הכאב... 

המאמן במכון הכושר, הביט בי בעין קצת מזלזלת ואמר: "תסתכלי על זה כמו על תאונה.כל מי שמתאמן מפעם לפעם מותח שריר. לא נורא זה יעבור"
ושלח אותי לדרכי נזופה משהו.

 איש אחד עמד שם, הקשיב לשיחה ואמר לי:
"את יודעת שמתיחת שריר היא אמנם דבר כואב אבל בסך הכל זה משהו טוב. המתיחה גורמת לשריר לגדול וכתוצאה מכך את יכולה להפיק מהאימון תוצאות יותר טובות לעצמך. בכל אימון את מותחת את השרירים קצת, הפעם מתחת קצת יותר - בעיני זה סימן שאת עובדת נכון. הכאב בא להגיד שאלה הם הגבולות שלך כרגע" 

ואני חשבתי לעצמי לא רק שרירים גדלים מתוך כאב.
הכאב הוא תהליך שמלווה כל צמיחה וגדילה.
לפעמים זה כאב פיזי ממש ולפעמים כאבים הקשורים ברגש ובתחושות הפנימיות.
צמיחה אמיתית באה מתוך הכאב. 

בסופו של דבר הכאב חלף ונשכח.
גם בפעם הבאה אמצא עצמי בודקת את הגבולות שעד אליהם אני יכולה למתוח את השריר  – עד שאפגוש את הכאב הבא.