כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה: "תהיי יפה ותשתקי"

היום הייתי יפה באמת ולא כל כך שתקתי.

באתי בבוקר לישיבת חרום. כונסה בדחיפות לדיון.

היו שם 20 אנשים. 2 נשים וכל השאר גברים. הכרתי רק חלק מהם.

"המצב לא טוב" נאמר שם, "צריך למצוא בדחיפות דרכים לשפר את המצב"

3 שעות ישבתי ושתקתי.

כל מי שמכיר אותי יודע שזו משימה מאד לא פשוטה עבורי.

טוב, לא ממש שתקתי. החלפתי מחשבות עם היושבים לצידי.

במשך 3 שעות הוצגה תכנית שנועדה להביא לשיפור המצב.

התכנית היתה כל כך שגרתית. כל כך חסרת חסרת סיכוי.

כל כך דומה לאחרות שראיתי ולא יצא מהן כלום.

מצטטת:

"ראיתי אימפריות קמות ונופלות עוד בטרם יבש הדיו על הנייר" (לא זוכרת מי אמר את זה..)

ראיתי עצמי בעוד שנה יושבת שוב בישיבת חרום דומה ושוב מכים על חטא.

לדבר או לא?

להגיד את מה שאני חושבת?

מובן שלא יכולתי להתאפק.

אמרתי.

והתוצאה –

הוקם צוות חירום להוביל את המהלך הזה..

לא הסכמתי לעמוד בראש הצוות הזה. להשתתף כן. להוביל לא.

אישית זו נראתה לי הגזמה פראית – לתת את המקום הזה למישהו חיצוני כמוני.

בפעם הבאה אולי באמת כדאי לי להקשיב למשפטים טפשיים כאלה.