הודו. סוף העולם שמאלה. אבל באמת סוף העולם....
איך מתחילים טיול כזה אחרי שהמזוודה שלך לא הגיעה איתך בטיסה?
יש 2 אפשרויות הראשונה: להתבאס ולשקוע בזה.
למה לא?
השנייה - להחליט שזה לא  סוף העולם ולהמשיך הלאה.
וזה ממה שהחלטנו לעשות ...

אז אחרי ההחלטה הזו עשינו סוויץ' בראש.

גילינו שאנחנו זקוקות למעט מאד כדי להיות מאושרות ויש גם כמה יתרונות לכך שמזוודה כבדה לא נגררת אחריך... לכל מקום.

פתחנו במסע קניות, מקוות שזה יהיה על חשבון חברת התעופה שהבטיחה לנו פיצוי מתאים.

אחרי דלהי שלא הספקנו ממנה הרבה נסענו ברכבת לארמיצ'אר עיר על הגבול עם פקיסטן

הרכבת הזו מזכירה את ימיה המפוארים של הודו כקולוניה בריטית.

מחלקה ראשונה. דיילים מגישים אוכל כמו במטוס, כל הזמן מביאים ואוספים, עוד ועוד...

טעמו וצורתו של האוכל אחרים.

טעמי הודו

השוני הוא  גם בריח..., ובמראה - הצבע של הפאר קצת דהה.

הכחול כבר לא נראה ממש כחול

הכל נראה כאילו... אבל לא ממש..

עד כאן להפעם...

הכי חשוב שיש פה אינטרנט עם מקלדת בעברית

וזו ממש הפתעה נעימה