אין טעם להצטייר כאילו אני איזו אלופת החומוס. למה? אני גרה באזור שבו לכל צד שאליו אני משקיפה (מהמרפסת של הבית) יש חומוסיה.. אז למה לטרוח? זה היה תלמיד של סעיד מעכו וזה היה העוזר של עלי מיפו וזה היה העוזר של אבו שוקרי וזה יצק מים על ידיו של .. בקיצור... הבעיה היחידה שלנו היא להחליט איפה אוכלים את החומוס הבא. אני יודעת שכל מי שקורא את זה כרגע יגחך ויאמר שהכל שטויות, אבל כל מה שאני יכולה לאמר זה שהמוניטין של החומוסיות כאן נכתב בהרבה כתבות של עיתונאים ידוענים שבאו במיוחד כדי לנגב. זה מה שנקרא 'ניגבו ונפגעו'

אז למה לטרוח במטבח?

הכל התנהל אצלנו בשקט ושלווה. היה לנו סיבוב חומוס קבוע, לפי שבועות. כל שבוע במקום אחר אחרי כל סיבוב כזה היה מתנהל לו הויכוח השגרתי איזה חומוס יותר שווה... וכמובן שאף פעם לא הגענו לכלל תמימות דעים כי תמיד היו כאלה שנטו לטובת זה ואחרים נטו לטובת ההוא...

יום אחד נפל דבר. באחד הכפרים פה בסביבה, ליד חומוסיה אחת שנחשבה ל"המקום" ושסודות הכנת החומוס שלה לעולם לא נחשפו... פתח בחור צעיר חומוסיה משלו... הוא העיז לקרוא תגר על גדולים ממנו. שלא תחשבו שזה עבר בשלום. למרות המחירים המפתיעים וההצעות המעניינות, בשבועות הראשונים אף אחד לא נכנס אליו. המקום שמם מאדם. פה ושם נכנסו סקרנים אבל המקום לא תפס תאוצה. יום אחד החלטנו לנסוע לבדוק את המקום. מה אומר לכם: מאז שנכנסנו – לא יצאנו..

מה שהוא עשה שם עם החומוס זה דבר מדהים. לא יודעת בדיוק איזה מתכון הוא רקח אבל התוצאה היתה סוג של תענוג כזה שנימוח בפה שאי אפשר היה עלמוד בפניו. וזה חזר על עצמו עם כל סוגי החומוס: עם החומוס הרגיל בשקוע לו בשמן זית בדיוק בכמות המתאימה ומעל זה צנוברים ושום מרוסק ופטרוזיליה. בדיוק במינון הנכון וגם עם המשאושה והמחלוטה והחומוס עם הגרגרים והחומוס עם בשר והחומוס עם פול. פשוט חגיגה. ואת כל החגיגה הזו הוא עושה לך מול העינים כמו איזה קוסם של חומוס.

אין מה לעשות. לשמועות יש כוח. ומהר מאד גילינו שבימים מסויימים אין מקום חניה במגרש שמול החומוסיה שלו. גם העיתונאים גילו אותו ולפני כמה שבועות כבר גילינו את החומוסיה הזו מככבת  באחד מעיתוני הערב הפופולריים. ובשביל לעצבן עוד יותר, הוא התחיל להמציא מאכלים חדשים. לפני כמה ימים זה היה מעדן של חציל קלוי שמעליו טחינה גולמית עם שום קצוץ ושמן זית שהיה ממש תאווה לחיך. ועוד לא דברתי על הסלט הקצוץ דק דק ועל החמוצים שכולם תוצרת בית ועל עוד דברים שאני לא מצליחה לזכור כרגע מרוב שהראש שלי מלא במאכלי חומוס. בשבוע שעבר הוא קטף רימונים מהבוסתן שבחצר, קילף את קליפתם החיצונית והגיש לנו גרגרי רימון לקינוח.

וכעת אנחנו בבעיה. סיבוב החומוס השבוע שלנו נפסק ואנחנו שם קבוע מצפים להרפתקאות חדשות. מסתבר שגם חומוס זה דבר שיוכל להפר את השלווה.