כבר כמה ימים טובים שהמחשב שלי שבק חיים ואני נאלצת להתספק בכל מיני תחליפים ..
מה אגיד ומה אומר -
להגיד שיש חיים בלי מחשב?
זה נכון וגם לא נכון בעת ובעונה אחת.
זה נכון רק בתיאוריה.
במציאות זה ממש קשה. על גבול הבלתי אפשרי.
מצד אחד - פתאום יש זמן פנוי.. מה עושים עם כל הזמן הפנוי הזה?
מצד שני - פתאום אני שמה לב שכל השכל שלי נמצא על המחשב...
מחפשת נייר - הוא על המחשב
מחפשת מכתב - על המחשב
נזכרת באיזה מאמר - גם הוא על המחשב
צריכה איזה קובץ, איזו טבלה, תוכנית עבודה, הצעה לתוכנית, הצעה לקורס..
הכל על המחשב...
מוגבלות...
מרגישה את התלות הגדולה שלי במחשב
מה עושים?
נגמלים? מה פתאום...
מחכה בציפיה שהוא יקום לתחייה
ויאללה מתחברת אליו ישר בהזרקה לורידים....

ובאופן בלתי צפוי המחשב המקולקל ניתק אותי מן ההתעדכנות בנעשה בישרא
כל הפוסטים הנכתבים...
אלה שלא קראתי ולא הגבתי.
גם לשם אני מתגעגעת
הפעם - לא אני שנעלמתי
זה המחשב שלי שנעלם ונאלם לו דום.
מוות באמצע החיים.

מדכא