לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2008

עוד מעט 60


עכשיו אחרי שנגמרו חגי פסח וימי חול המועד והמימונה ויום השואה, כולם מתפנים לעסוק באירוע הכי נוצץ של השנה: חגיגות יום העצמאות ה-60 למדינת ישראל.

חגיגות של מספר עגול כמו 60 הן לא חגיגות סתם. מספר עגול זו תמיד הזדמנות לאלבומים בנוסח "60 שנות המדינה" צילומים "ישראל מאז ועד היום" וסיכומים והכי הכי חשוב, זה הזמן להעלות על נס את תרבות ה"הכי". ההמצאה הכי חשובה, המאורע הכי חשוב, המרגל שהכי ריגל, המבצע הכי מרשים, המתכון הכי ישראלי, הפרס הכי חשוב, הדמות שהכי השפיעה בששים שנות המדינה ועוד  בשיטת התחרות – מי שמקבל יותר קולות הוא הזוכה

וכך אנחנו עומדים לצפות בשבוע הזה ב:שיר הששים, מלחמת הששים, כביש הששים, פסטיבל הששים, סרט הששים ועוד כהנה וכהנה תארים כיד הדמיון הטובה ששיאם יהיה ביום העצמאות ובטח נזכה לקבל מהם מנות למכביר של זוכי ה"הכי" בעיתוני יום העצמאות ובמשדרי הטלוויזיה.

ואיך יעשו את זה?

כמנהג החיים העכשוויים תהיה תחרות. הקהל ישלח אס-אם-אס מארבע עמדות בארץ, ועדת "מומחים" תשב על היכן שתשב, זמר נוצץ כלשהו יעשה את קטעי הקישור המוזיקליים עד לפרסום התוצאות הסופיות ואנחנו נשב סקרנים לדעת מי זכה....

ואנחנו לא עוצרים לשניה לראות כמה זה מגוחך. זה לא שלא חשוב לעשות סיכומים. סיכומים זה דבר חשוב מאד, הם נותנים לנו את היכולת לראות איפה היינו והיכן אנחנו כיום, לראות את הדרך שעשינו ואת המאמץ שהושקע ולהעריך את כל זה. בסיכום יש אלמנט של סגירה שמאפשר פתח להסתכלות חדשה.

גם אין כל רע בתחרות. תחרויות הן הדבר שלאורך כל הדורות הניעו את גדולי המדינאים והאמנים והמדענים להתקדם הלאה והביאו להישגים גדולים. אבל כמו שזה נעשה היום כשהטלוויזיה וכלי התקשורת מובילים את הכל והם חזות הכל – זה בדיוק מה שלא צריך להיות. הדבר המכאיב במה שקורה היום הוא, שהתקשורת בכלל והטלוויזיה בפרט הופכים את עצמם למי שמייצגים את העם ואת השלטון ביחד. מעל הבמה הנוצצת והמנחים הצעקניים -הטלוויזיה קובעת את הטעם שלה שהופך להיות הטעם שלנו והיא גם תקבע את זוכי ה-60.

 

וכך, במקום לראות את מה שקרה פה במדינה בששים שנותיה כהתפתחות על פני רצף היסטורי ואת התרומה של כל תקופה למה שבא אחר כך, אנחנו עסוקים בתחרויות ובלהיטים ומפספסים את העיקר. את ההזדמנות לראות את המכלול את הרצף ואת השינוי ומהמקום הזה להעריך באופן הכי עמוק את המהפכה שהתחוללה פה במשך תקופה כל כך קצרה והביאה אותנו לאן שהביאה – לטוב ולרע.

 

נכתב על ידי , 4/5/2008 09:05   בקטגוריות יש לי צפורים בראש  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמזונה ב-17/5/2008 07:06




104,306
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)