בלילה כמעט לא ישנתי. כשאני הולכת לישון הם יוצאים. לא יודעת למה קודם הייתי קצת יותר רגועה אולי בגלל שהוא לא נהג. עכשיו זה שונה. עכשיו הוא נוהג. עכשיו אני צריכה להעמיד את עצמי ואת כל הסיסמאות שלי למבחן. הרי אמרתי כל הזמן שאני סומכת עליו. ועכשיו כשהרגע הזה הגיע אני מבינה שזה לא כל כך פשוט.

אתמול בלילה הם התארגנו ללכת לסרט. רק אלוהים יודע וגם הם כנראה איזה תענוג זה לצפות בסרט שמתחיל בשעה 1 בלילה. כשאני הולכת לסרט שמתחיל בשעה 22:00 יש סיכוי סביר שאני אבלה חלק מהסרט בשינה... אני שואלת את עצמי האם הם הולכים לסרט כדי לצפות בו או כדי להירדם בו... את התשובה לא אדע לעולם וגם יכול להיות שאני לא מבינה בזה כלום, כי כשאני שואלת אותו על זה אני נתקלת במבטים שאומרים לי מה זאת השאלה הזאת בדיוק?  אז אם בשעה 12 בלילה אני שומעת דיבורים על סרט, זה אומר שעד אמצע הלילה הם לא יחזרו. השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא האם אני אצליח לישון ואיזו שינה זו תהיה.

בדרך למיטה שלי, כשהוא בדיוק יצא מהמקלחת, המגבת כרוכה על מותניו וכשהוא גומר להזליף את טיפות האפטרשייב האחרונות אני שואלת ככה בלי להרגיז לאן, לסרט הוא עונה לי. אני אומרת לו את כל המשפטים ההוריים האלה כמו תיסעו בזהירות וכו' ונפרדת ממנו בצ'פחה חביבה

אני לא בדיוק מצליחה להתרכז במה שאני קוראת. העיניים שלי בוהות בתמונות הרצות על המסך..  העיקר להתעייף. בדרך כלל אני נרדמת בקלות, היום השינה פוסחת עלי. הדאגנות מרחיקה אותה. אני צריכה למצוא שיטות לעקוף אותה. בסוף איכשהו אני נרדמת.

אני מתעוררת קצת לפני השעה 3. האור במסדרון עדיין דולק. זה אומר שהוא לא חזר עדיין. אני מטה אוזן לשמוע רעשים מכיוון החדר שלו.. שקט. אני מתלבטת אם לצאת מהמיטה וללכת לבדוק. אין לי מושג אם הוא כבר חזר. רעש של מכונית שחולפת ברחוב. זה לא אלינו. מעצבן. המנוע של המכונית שלנו כל כך שקט, בדרך כלל זה יתרון, הפעם – זה חסרון. זה יאלץ אותי לקום מהמיטה ולבדוק אם הוא חזר. אין לי חשק. איכשהו אני נרדמת. בארבע וחצי אני מתעוררת שוב. האור במסדרון עדיין דולק. ליתר בטחון אני הולכת לבדוק. החניה ריקה. אני חוזרת למיטה מנסה להקשיב לקולות ברחוב וגם להירדם. זה לא הולך ביחד. בסוף אני נרדמת שוב. ברבע לשש התעוררתי כשהאורות במסדרון כבו ומן החדר שלו עלתה מוזיקה. הלכה לי השינה. בשש קמתי.

הילד ישן שרוע בבגדים על המיטה, המוסיקה מתנגנת בקול. מבסוט. אני מכבה את המחשב עם המוסיקה, סוגרת את התריס ומתארגנת ליום עבודה חדש.