הזמנתי אותו להנחות סדנא למנהלים. הכרתי אותו פעם מזמן בעבודה משותפת כשהוא לימד קבוצה שאני ריכזתי. מהפעם ההיא היו לי זיכרונות של חוויה מעשירה ומלמדת. היה לי ברור שמדובר באדם סופר מקצועי ואני לא אכחיש אם אומר שבהחלט היתה לי ציפיה שגם הפעם יהיה פה משהו ברמת וואו. מאד רציתי שזה יהיה ככה עם הקבוצה הזו. שבע שנים עברו מאז.

השבוע הוא בא להיפגש עם הקבוצה. בקבוצה היו הנהלות של 11 בתי ספר (מנהלים וחברי צוות הניהול) שבאו למפגש הזה באמצע חופשת הקיץ ומן הסתם מאד רצינו שזה יהיה פיצוץ שהם יגידו שהיה שווה. כבר בדקה שהוא התחיל ממש הרגשתי כמו בלון שיצא לו האוויר. הייתי מאוכזבת... זה התחיל מעניינים טכניים מהמצגת שהכין ולא עלתה ושהבאנו את כל מומחי המחשוב – אבל שום דבר לא עזר. אחר כך הדפים. מודפסים בשגיאות, שהוא לא צילם מראש ולכן באמצע הפעילות הוא נזכר שצריך לצלם ואחד המשתתפים יצא לצלם והפסיד את ההמשך. החלטתי לתת לזה צ'אנס. אולי הטכני לא משהו אבל בהחלט יכול להיות שיהיה פיצוי במהות. נראה..

ואז באה הפעילות עצמה. מההתחלה לא הייתי בטוחה שהיתה לו איזו שיטת עבודה. 95 אחוז מהזמן הוא דבר ואנשים שתקו. אני כמעט נרדמתי מרוב שעמום. מזל שהנושא היה די מעניין ושהאנשים היו מנומסים. אבל אני יודעת שאי אפשר לסמוך על זה לאורך זמן. אנשים, גם אם הם לא אומרים מילה הם מצביעים ברגליים. די היה לסקור את מצעד היוצאים לדבר בטלפון "כי זה דחוף" כדי לקבל תחושה שזה לא זה.

מה שהיה שם, זה משהו שכבר מזמן לא ראיתי, היום כבר לא עובדים ככה. בטח שנפגשתי איתו קודם ובטח שהוא הגיש תכנית, ושם היה כתוב 'התנסות בכלים שנלמדו'. איזה כלים ואיזה התנסות. הוא דבר והם שתקו והקשיבו. כל קשר בין הכתוב למה שהתרחש במציאות, היה מקרי... אבל הוא איש נעים הליכות ויש לו סיפורים (רכילויות..אנשים אוהבים את זה) התכנים, הלמידה? – זה כבר סיפור אחר.

כל היום ישבתי וחשבתי על עצמי. איפה הייתי אז כשפגשתי אותו אז ואיפה אני היום. בשבילי היום הזה היה כמו מראה. אז, פעם, חשבתי עליו שהוא משהו. היום זה ממש היה לא זה. זה היה מאכזב. אמרתי לעצמי שהוא ממש גרוע. יש לנו עוד 2 מפגשים איתו אבל נראה לי שזה יהיה סופו של הרומן בינינו. האיש הזה מבחינתי הוא פאסה.

וזה הזכיר לי שהשבוע הלכתי לאיזו פגישה. ישבו שם כמה אנשים חלקם מוכרים וחלקם לא. תוך כדי השיחה, אחד מהלא מוכרים, שאל אותי כמה שאלות ותוך כדי נזכרנו שנפגשנו לפני כמה שנים (נדמה לי שעברו שבע שנים מאז) לכמה פגישות עבודה. לא זכרתי אותו מפני שהוא השתנה מאז: הוא שמן, שערו הלבין והוא הזדקן. הוא אמר לי שברגע הראשון לא זכר אותי כי אני נראית הרבה יותר טוב ממה שהוא זכר. שאלתי את עצמי, מה הוא בעצם אמר לי...