אחרי שקבעתי פגישה חשבתי שלא אלך. משהו בתאריך. אבל אז הגיעה בדואר הזמנה למרפאות חוץ. אני פותחת את המעטפה "אורטופדיה אונקולוגית". מה פתאום אונקולוגית? גם התאריך הזה לא התאים לי וחשבתי לדחות שוב. ברגע האחרון באה הצעה לתאריך יותר מוצלח והחלטתי בכל זאת ללכת. בין לבין הרהרתי איך השטות הקטנה הזו שיש לי ביד צמחה למרפאה כזו רצינית. ממש חוסר פרופורציות. אבל בריאות זה דבר רציני והחלטתי ללכת על זה בכל זאת.

ארבעה חודשים שאני מסתובבת עם הדבר הזה בכף היד שהופיע בוקר אחד ומאז מסרב לעזוב אותי. בהתחלה זה כאב, אחד כך הוא עצבן אחר כך חשבתי שהוא יעלם יום אחד כמו שהוא בא אבל הוא לא. החלטתי שכדאי ללכת להתייעץ עם איזה רופא. רגע, איזה רופא?

הכי התאים לי ללכת לכירורג. חיפשתי משהו שאני מכירה, עקבתי אחרי המרפאות שלו והצלחתי לארגן לי תור בזמן קצר יחסית. אחרי המתנה ארוכה בחוץ התשובה שלו היתה מאד קצרה: אני לא הכתובת. כף היד שייכת לאורטופדים. (זה מעניין מאד איך שהרופאים מחלקים את אברי הגוף ביניהם, הידעתם שלפי החלוקה הזו השדיים של האשה שייכים לכירורגים?) הוא הציע לי ללכת לאורטופד. האורטופד הסתכל והסתכל ואמר שהוא לא יודע מה יש לי, אבל ברור לו שצריך ניתוח ושלח אותי לבדיקת אולטרא סאונד. הבדיקה הזו ביססה את ההשערה שמדובר במשהו מסתורי למדי. "אני בעד להוציא" הוא אמר לי. ז'תומרת ניתוח?" שאלתי. כן ניתוח, אמר  כבר דברנו על הפרטים מה ואיך הכי כדאי ואיך זה יהיה הכי מהר..האמת היא שהקצב הזה היה קצת מהיר בשבילי. כאילו מה בוער, למה ישר ניתוח?

ליתר בטחון הלכתי להתייעץ עם רופא המשפחה שלי. אני אוהבת אותו כי יש לו חוש הומור נהדר . כשאני נכנסת אליו הוא תמיד במצב רוח טוב מקשיב לשירי הביטלס ואם זה שיר טוב מיוחד הוא גם שר איתם ולא משנה אם הוא באמצע הטיפול. הוא גילה לי שהאורטופד שהלכתי אליו הוא בכלל מומחה לברכיים והמליץ לי על חוות דעת נוספת. היו לו כל מיני סיפורים על האורטופדים שממהרים לנתח כי זה יותר משתלם..

חזרתי לאורטופד וביקשתי שישלח אותי להתייעץ עם מומחה לכף יד. וככה הגעתי למרפאה הזו ברמב"ם.

איך שנכנסתי אליו והוא הסתכל על הניירות שלי, הוא שאל למה באתי אליו ושניה אחרי זה אמר לי שהוא לא הכתובת. אז מי הכתובת שאלתי? "את צריכה כירורג" ספרתי לו שכבר הייתי אצל כירורג. בסוף סיכמנו שאראה לו את היד שלי ואת המסמכים שהבאתי. באמצע צלצל הטלפון. אשתו כנראה. היתה שם התייעצות בענייני כספים, בשלב מסויים הוא נעשה חסר סבלנות ואמר "יושבת אצלי כעת חולה (אני מניחה שהוא התכוון אלי למרות שהרגשתי מאד בריאה...) "אני אדבר אתך אחר כך".  אחרי שיחת הטלפון והמסמכים הוא פתאום התרצה והתחיל לבדוק לי את היד. מישש לכל הכיוונים, הסתכל שוב במסמכים ופסק ,זה לא בתחום שלי את צריכה כירורג של כף יד. מה יש לי אתה יכול להגיד? שאלתי. אני כמעט בטוח שזה לא גידול. הוא הסביר לי שגידול מתנהג אחר ממה שהוא חושב לפי המישוש כל כף היד. עכשיו רווח לי. היו לי עוד כמה שאלות ונפרדנו..

עכשיו אני צריכה להחליט אם להמשיך לחיות עם גוש קטן, שכבר התיידדנו ויש לנו יחסים לא רעים. אני כבר התרגלתי אליו והוא אלי. הוא כבר כמעט ולא כואב ומפריע רק מעט,. וגם זה רק אם אני נורא מתעקשת, לבין ניתוח שיש לו את שההשלכות שלו, שאחריו יהיו תפרים ותהיה צלקת ואני אהיה מוגבלת בתנועה כמה שבועות בטוח, כי בכל זאת מדובר בכף יד.. ומי יודע מה יהיה אחרי זה..

לי התשובה כבר ברורה. השבוע אלך להיפגש עם האורטופד. נשמע אם יש לו רעיון אחר...