עוד מעט  יום הכיפורים ואנחנו אמורים להיות עסוקים באיזה חשבון נפש מעמיק ונוקב. כהרגלנו, אנחנו מחפפים את זה במנהג של לבקש סליחה או להתנצל. ההתנצלות החגיגית הזו היא לא בדיוק מה שמצופה מאיתנו, אבל הרי ישראלים אנחנו וכל מה שיוכל לעשות לנו קיצורי דרך – הולך. למי יש זמן לעבוד על חשבון נפש? ומכיוון שאין זמן אז עושים הכל מהר מהר ולזה הכי מתאימה ההתנצלות. ההתנצלות החגיגית הזו דומה מאד לאחיותיה המודרניות: "השנה טובה" המופצת במייל וה-SMS המועבר בלחיצת כפתור לעשרות מחברינו הקרובים.

בשביל קיצורי הדרך אלה, התקבע פה נוסח שמתאים לכל המצבים: ".. אם פגעתי בך, או אמרתי איזשהו דבר שהיה עלול לפגוע בך, אני ממש מתנצלת" בדקה הראשונה המשפט הזה נשמע כמו משהו ממש אצילי, להתנצל בצורה גורפת. אבל אחר כך מסתבר שזה ניסיון לרקוד על כמה חתונות ביחד ולא יותר.

נעצור רגע ונראה מה עומד מאחורי ההתנצלות הזו:

"אם פגעתי בך" ז'תומרת לא זכור לי שפגעתי בך, למען האמת קשה לי לחשוב שפגעתי בך  ואם פגעתי תוכל להגיד לי מתי זה קרה בדיוק?

או: "אם פגעתי בך" -  אני בטוחה שלא פגעתי בך, אבל ליתר בטחון מתקרב יום הכיפורים וכדי שלא יהיו לך טענות נגדי..

"או אמרתי איזה דבר שהיה עלול לפגוע בך" – בינינו, אם אי פעם נפגעת מדברים שאמרתי או עשיתי, אז אתה בבעיה. אני לא רוצה לשפוט אותך אהבל אם ככה אתה מגיב אז זו בעיה שלך.

"אני ממש מתנצלת" – למרות כל האמור לעיל, אני לא רוצה שתחשוב שאני שחצנית או יהירה ושלא נעים לי להתנצל. להבדיל מך אני בעד ביקורת בונה ואם צריך להתנצל אז הנה אני..

הנוסח הזה מבהיר שאין כאן באמת  כוונה אמיתית לחשבון נפש ולחרטה כנה על מעשים שנעשו. יש פה איזה ניסיון טיוח גורף שמתחתיו אפשר להכליל את כל מה שנראה מתאים וגם מה שלא.. מתאים ל

וכל זה נכתב כדי לאמר שאם יש פה מישהו מבין באי הבלוג שלי שנפגע או שיכול היה להפגע מדברים שאמרתי או שהובנתי שלא כהלכה, אז אני ממש מתנצלת. ובהזדמנות זו אני גם מתנצלת שלא אהיה פה כדי להגיב על הדברים שתכתבו ומקווה שלא תקחו את זה באופן אישי. ואם בכל זאת לקחתם את זה באופן אישי אז - אני שוב חוזרת ומתנצלת.

אני נוסעת לוייטנאם. מה איבדתי שם? לא ברור לי אולי אדע יותר כשאחזור.
גמר חתימה טובה.