לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתחת לחזות הלוחמנית מסתתרת נפש אחרת..
Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2020    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שמחת הגוף


איסטנבול...

בדימיון שלי זה מקום אקזוטי ביותר. רכבת האוריינט אקספרס.. ארמון טופקאפי עם כל האוצרות שבו.. ג'יימס בונד, האימפריה העותומנית.... עירבוב בין אוריינטלי לאירופאי. רגע אתה באסיה ורגע אתה באירופה. מעבורות מצד אל צד, מיצרי הבוספורוס...

 

כשדחפתי את דלת העץ הכבדה, משהו היכה בי. אני לא יודעת אם זה החום הכבד ששרר בחדר או שזו היתה התמונה של המון נשים עירומות שרועות בחדר על הבמה המרכזית בכל מיני מצבים, חלקן יושבות, שוכבות או מסתובבות להן בטבעיות בתוך החדר אפוף האדים ככה עירומות כביום היוולדן. התמונה היוצאת הדופן הזו, בחמאם התורכי שאליו נכנסתי, היתה ממש מרנינת לב..

מעניין שכעת אני שמה לב שאני זוכרת את המקומות האחרונים שבהם ביקרתי לא לפי הנופים ולא לפי האוכל אלא דווקא לפי מדד תענוגות הגוף.. המרחצאות ביפן (האונסן) והמסג' בהודו ועכשיו זה החמאם התורכי. החלטתי שאני מתנסה בכל מה שיש לארץ הזו להציע לי וכך היה.

לא. לא עמד מעלי גבר עבדקן עם תרבוש על הראש והצליף בי בזרדים יבשים (חבל..)

אבל זה בהחלט היה מענג...מענג במידה רבה.

 

"חממי" צ'מברליטאש, חמאם בלשוננו, נמצא בסמוך לבזאר הגדול. זה חמאם שמיועד בעיקר לתיירים. אפשר לזהות זאת בנקל על פי הפרצופים. המקומיות היחידות הן הבלניות, הנשים שעושות את הרחצה. רובן עבות בשר, לבושות במשהו מינימלי לגמרי, אבל זה לא מטריד אותן בכלל... אני בטוחה שבתורכית הן מחליפות בדיחות על חשבוננו..

בהתחלה נכנסים לחדר ההלבשה, שם יש תאים לאכסון החפצים. כל אחד מקבל חתיכת בד פסים אדומה להתעטף ונעלי בית. מתחת לרצועת הבד אין כלום. וישר לתוך חדר החמאם. אני לתומי חשבתי שאולי כדאי לבוא בבגד ים אבל זה היה מיותר לגמרי.

במרכז החמאם יש משטח שיש מוגבה גדול שם שרועות כולן ומחכות לתורן לרחצה. כשמגיע תורי לרחצה, הבלנית משכיבה אותי פרקדן על קצה במת השיש הלוהטת להתחמם... אני עוצמת עיניים - כך כעשרים דקות. מדי פעם היא עוברת ומשפריצה מים קרים מתוך פיילה. המים מקפיצים אותי. והיא הולכת...

אחר כך מתחילה הרחצה. בעזרת בלון בד גדול היא מכסה  אותי בסבון מכף רגל ועד ראש. הסבון ישר נכנס ישר לתוך העיניים והפה ואי אפשר להגיד כלום. ממילא לא מבינים אותך. כפפת ליפה מיוחדת בידה היא מתחילה לקרצף אותי ומקלפת כל טיפת עור שחלף זמנו. הרחצה נעשית תוך כדי מסג' קל.

אחרי הקרצוף היסודי, שלא משאיר אף חלק בגוף לא מטופל, וכלל גם חפיפת שיער עם מסג' קל בראש, מגיע החלק של השטיפה. השטיפה היא של מים חמים וקרים מעורבבים. השטיפה אחרונה היא עם מים קרים לגמרי. הצווחות בחדר מעידות שזה לא עובר בשקט אצל אף אחת....

לקח לי מספר דקות להירגע ולהבין שכל כך נהניתי מן החוויה למרות המים הקפואים. זה היה יותר מענג מאשר מענה. והבונוס - יצאתי נקיה ומצוחצחת כמו שמעולם לא הייתי קודם לכן (כאילו) ההנאה שהיתה מרוחה על פני הונצחה בתמונות... זה מה שנקרא יש הוכחות.. 

 

נכתב על ידי , 1/1/2007 23:36   בקטגוריות לילות איסטנבול  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמזונה ב-16/1/2007 23:03
 



104,306
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמזונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמזונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)