חופשי זה לגמריי לבד.

יומים עברו מאז הפרידה, ולא נעים לי להודות \שזה קשה לי..

רוב היום אני עסוקה אבל בשניה הקטנה שיוצא לי לחשוב עליך, זו שניה כואבת, ואז יוצא לי לחשוב אולי טעיתי, למרות שאני יודעת שזה לטובה, ושהקשר הזה נגרר 7 חודשים סתם,קשר שלא היה צריך להיות, ועכשיו זה כואב לשנינו,

ומחר אני נוסעת מפליגה רחוק, ובטח אתה חושב שיהיה לי יותר קל,

אבל כרגע אני מרגישה כאילו השארתי אותך רחוק מאחורה, ושאתה חסר כל השגחה, לפעמים נדמה שאתה בסך הכל ילד קטן שזקוק לתמיכה ולעזרה שלי, ועכשיו נשארת בעלדיה, אפילו שיש בינינו הפרש של 7 שנים,, אני מרגישה יותר בוגרת.

אני כל כך רוצה שתיהיה מאושר, אני כל כך רוצה לשכוח אותך החלום שלי הוא שניהיה ידידים, אין מצב שאני מוחקת אותך מהחיים שלי, אפילו שזו היתה הבחירה שלי,

האמת היא שהייתי רוצה שניהיה שינינו לבד בעולם, רק אני ואתה. ואז הכל היה יכול להיות יותר טוב, לגיל לא היתה משמעות..ליופי לא היתה משמעות, רק אני ואתה בעולם מושלם.

מאמי, אני כל כך מצטערת אתה לא מבין כמה בכלל, לא אפסיק לכתוב לך לעולם, אפילו שבחיים לא תקרא את זה.

חייבת לפרוק מעליי את הכאב הזה, ואת התחושה הנוראית שאולי טעיתי, וגם אם אני אדע שטעיתי לעולם לא אחזור בי. תקועה, פשוט תקועה..

אני כל כך מקוה שיום יבוא ואני יקרא את הפוסט הזה ויצחק לעצמי וידע, שההתעסקות ברגשות שלי הן סתם דבר חולף, ושאין לי שום משמעות למילה אהבה. כי מה זו אהבה? הרגל לבנאדם מסוים?..

אז כן מודה קשה לי!. וכן אני רגילה אליך כל כך וקצת מתגעגעת לימים ההם שהכל היה נראה אתגרי יותר וכיף יותר, לימים שהכל היה חדש בשבילי, לימים שהייתי נהנת לראות אותך מופיע, שהיייתי מתרגשת שהייתי כותב עליי שיר ושר לי עם הגיטרה על המיטה, על הימים שהייתי מצביעה לך בכל המצעדים כדאי שהשיר שלך יהיה במקום ה1..

אךך.. אני בטוחה שאני אתגעגע לזה כל כך, ואני הכי יאכל את עצמי אם באמת תצליח, ושלא תבין לא נכון, אני באמת חושבת שמגייע לך להצליח , אתה מוכשר, שר מדהים, כותב מדהים, מלחין ומנגןןן מדהים... אני באמת רוצה שתצליח ואם זה יקרה והלוואי אז אני יאכל את עצמי, וירגיש את תחושת הפספוס?. ואז מענין איפה תיהיה בשבילי... ואם תרצה לחזור אליי? ... אולי אז אני יפעיל את הקסם האישי שלי ויתחיל לכשף אותך כמו בהתחלה..

אבל רק אלוהים יודע מה צופן העתיד ואני מאחלת לשיננינו עתיד מדהים וטוב..

בייחד,

או

לחוד.