אז קודם כל, באמת הרבה זמן לא הייתי פה, ובאמת שהתגעגעתי לבלוג שלייי !!

יש מצבים שאני מרגישה לבד, כמו היום, שיש לי כ"כ הרבה דברים להגיד, אבל אין מי שבאמת רוצה לשמוע

או שלפחות, ככה אני מרגישה... מין תחושה מוזרה שתוקפת אותי לפעמים... אולי לגיטימית, אולי לא.. אני לא יודעת

אבל יש בי את הפחד, את הפחד להיות לבד..

למרות שיש מישהו, אבל המישהו הזה שיש לי, בהרגשה שלי פשוט לא מוכן לתת לי את מה שאני צריכה

או שפשוט לא מסוגל לעשות את זה, עדיין לא הבנתי, גם לא לאחר 6 שנים של היכרות, המסך עדיין מעורפל

לא יודעת בעצם מה לעשות עם זה.. המחשבה הראשונה אומרת - תחתכי את זה אין לך למה להמשיך לסבול

והמחשבה השניה אומרת - את איתו, את רגילה, את אוהבת?... יש עוד הרבה על מה לחשוב...

בכל מקרה החודשים האחרונים מאוד מעייפים ומייגעים, עבודה חדשה וקשה, חבר שאוהב ולא אוהב

חברה טובה שדופקת סכין בגב... מה לעשות... התשובות יגיעו רק לפתוח את העיניים והכל יתבהר...

יהיה בסדר

שלכולם יהיה חג אוהבים שמח, לכו עם התחושות והרגשות שהלב אומר ומורה לכם לעשות

לילה טוב. :)