www.room404.net
הבלוג עבר לכתובת www.room404.net |
כינוי:
בן: 45 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2003
אותו חיוך, אותה בלורית שיער
בדרך כלל מספרים על תאומים שנולדו בהפרש זמן זה מזה. הפעם מדובר במוות: התאומות-הסיאמיות האיראניות, ללה ולדן ביג'אני. לדן מתה ראשונה, וללה שניה.
גם את הציני שבבלוגרים צובט לפעמים סיפור כזה בשריר הרגש. ראיתי את התאומות בטלוויזיה, והוקסמתי. אילו חיוכים. אולי זו פשוט התניה מטופשת, שאני מצפה שהן תהיינה מיוסרות רק בגלל שהן מחוברות בראש.
השאלות שלא תיענינה מרתקות לגמרי: מה ההשפעה הפסיכולוגית של ניתוק שתי בחורות בנות 29, שכל חייהן היו מחוברות? מה ההשפעה החברתית? האם הן ישאפו לחיות חיים נפרדים לגמרי, או שימשיכו להיות במרחק מאוד קטן זו מזו?
ויש, כמובן, את הסיפור המדעי. האם הרופאים דחפו את הבחורות הללו להיות שפנות-ניסוי של הניתוח, שאינו נדרש מבחינה רפואית טהורה (להצלת חיי אדם) ושיעור ההצלחה בו (כלומר, ההישרדות) אינו גבוה כלל? ואולי הבחורות הן שרצו להיפרד סופסוף? ואם הן רצו, האם אפשר לנתק זאת מהלחץ החברתי שאולי היה שם (שלא לדבר על הלאומי – איראן הודיעה, לפי הדיווחים, שתממן את הניתוח)? ואם דחפו הרופאים, האם אין בכך משום פגיעה בשבועת היפוקרטס, שמתחילה ב"קודם כל, אל תזיק"?
ולפינתנו האהובה, תן לי כותרת:
כשם שמערכת חדר 404 אינה יכולה להתאפק, כך גם הצהובונים. כותרות אפשריות:
נפילת התאומות
בחייהן ובמותן לא נפרדו
שתיים זה תמיד ביחד (מדווחים לי כרגע שזה הופיע היום בידיעות)
ככה זה כשיש שתיים
לא יוצאת לי מהראש (תודה למגדל)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
