כינוי:
בן: 45 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 7/2003
ברווזים ברווזים
[כותרת עממית] המצב הכלכלי ערומכו?
[כותרת לסטודנטים לכלכלה] מביא ביד הנעלמה
יש כאלה שקונים פלייבוי רק בשביל המאמרים, ויש שקונים אותו בשביל הלימודים. מה שהתחיל ביד דביקה מסתיים במחקר לפיו יש קשר בין המצב הכלכלי של ארה"ב לבין המראה של נערות האמצע של מגזין פלייבוי.
ושלא יעבדו עליכם!
פרופסור ותלמיד ממכללת מרסיהרסט מפנסילבניה שפשפו על גליונות פלייבוי משנת 1960 ועד 2000, וגילו שכשהמצב הכלכלי היה קשה, הנשים בעמודי האמצע של המגזין היו חזקות, מבוגרות, כבדות וגבוהות, ובזמנים הטובים – רכות, פגיעות, צעירות, נמוכות ורזות. "אנחנו רוצים מישהי להשתעשע איתה כשהזמנים טובים, ומישהי שתטפל בנו – ובעצמה – כשהזמנים רעים", אמר אחד ממחברי המחקר, ד"ר טרי פטיג'ון הבן.
תיאוריה דומה, אבל לבושה, רווחה בשנות העשרים בוול סטריט, וגרסה שהמניות עולות כשחצאיות הנשים מתקצרות, ולהיפך (ועל זה קראתם כבר כאן)
מבצע "מגיהּ למעריב" נמשך
"שאלה לעורכי חדשות ערוץ 2: ציון אנוס הוא פנינה [...] אפשר בבקשה לתת לו קצת יותר משלושים שניות אחת ליומיים?" (חנוך דאום, 26/06/03)
שאלה לעורכים במעריב: למה רק בגירסת האינטרנט גיליתם ששמו של הכתב הוא "נאנוס"?
אפילו תשלמו לי, לא אשלח SMS
"משרד התקשורת עומד לכפות על חברות הסלולר הוזלת תעריפי הודעות הטקסט (SMS) מרשת לרשת, לרמת המחיר בתוך הרשתות", דיווח אפי לנדאו בעיתון הכלכלי גלובס (04/06/03). "משמעות הדבר היא הוזלה של התעריף בין הרשתות בשיעור של 100% ויותר".
הוזלה של 100% משמעותה שהודעות ה-SMS בין הרשתות יינתנו בחינם. הוזלה של יותר מ-100% תחייב את חברות הסלולר לשלם למשתמשים על מנת שאלו יסמסו זה לזה. אחרי זה מתפלאים שאנחנו בתחתית הרשימה בציוני המתמטיקה?
אפרופו כלכלה
התקשורת הכלכלית לא נמצאת בכיס של אף אחד
(ותודה לרוני גלבפיש בדוא"ז)
מה אתה בכלל יודע על אהבה
דודי גולדמן פרסם ב-ynet ראיון עם מקים אתר ההכרויות היהודי JDate, אלון כרמל. כותרת המשנה: "מאחורי אתר השידוכים היהודי JDate, עומד חיפאי לשעבר, שעד לא מזמן לא הבין שום דבר באינטרנט. כעת הוא פותח סניף ישראלי לאתר, מספר מה מחפשים גברים ונשים ברשת ומודה שהייתה לו קצת יותר מטיפת מזל".
בעמוד הראשי של מדור המחשבים, מתקצרות כותרות המשנה אוטומטית כשהכתבות עוברות מראש העמוד לאמצעיתו. רצה הגורל, והכותרת התקצרה כך: "מאחורי אתר השידוכים היהודי JDate, עומד חיפאי לשעבר, שעד לא מזמן לא הבין שום דבר".
והחיתוך האוטומטי של ynet עוד מאיר באור חיובי את המנגנון המקביל של אתר מעריב אונליין, שאמנם חותך מילים באמצע, אבל מוסיף שלוש נקודות, להבהיר לקורא שהוא קורא טקסט קטום.
מה הסיבה לחיתוך הטקסטים? השערה של הברווז: עלייה במחירי הנייר.
משתלם להיות עיתונאי
המשכורת אולי לא משהו, אבל אין ספק שמשתלם להיות עיתונאי, אחול משתלם.
אפילו עורך "הארץ", חנוך מרמרי, חושב כך: "המניע שלי לעסוק בעיתונות – מלבד הפרנסה ומבול ההזמנות לקבלות פנים אצל שגרירים – הוא ההרגשה שעיתונאי הוא סוג של אביר בן זמננו".
עיתון לאנשים שריריים
מרמרי כתב את הדברים בסשן שאלות ותשובות לגולשים באתר "הארץ". אחד מהם התלונן על הקשיים בקריאת העיתון בפורמט הנוכחי, ושאל אם אפשר להתחשב ו"להקטינו לגודל הגיוני".
מרמרי השיב: "'הארץ' נמנה על סוג העיתונים המכונים עיתוני ברודשיט, בגלל הפורמט הרחב. עם השנים קמו עיתוני חצי הפורמט – הטבלואידים – ויחד עם השינוי הפונקציונלי הם הביאו גם שינוי בזהות. הנוחיות בקריאת הטבלואיד (ברכבת התחתית, נניח) יצרה תרבות שלמה של נוחות מחשבתית – ידיעות קצרות, כותרות גדולות, מעט מילים בעמוד ועדיפות לתצלום על הטקסט. כך שהיום הפורמט הוא גם סוג של הגדרת זהות. עיתון הברודשיט, מעצם מבנהו, הוא פלורליסטי יותר. ששה-שבעה סיפורי חדשות בעמוד ולא סיפור אחד צעקני ('התאבדה כי פוטרה'...). יותר מלים בכותרת ולכן דיוק ענייני ('במבצע צבאי בים סוף נתפסה ספינה שהובילה נשק לפלשתינים' לעומת 'כמו בסרטים!' שבאחד הטבלואידים). נראה שכדי להמשיך ולקרוא את 'הארץ' לא תהיה לנו ברירה אלא לחזק את שרירי הזרוע, להחליף את שולחן המטבח ולהמנע מנסיעות ברכבת תחתית המצויינת שבוודאי תקום כאן פעם".
הברווז האמיתי
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
