גבע פוטר לאחרונה מ"העיר", לטענתו בעקבות ביקורת על נושאי הסיקור של העיתון, והוציא בהוצאה עצמית חוברת קומיקס בשם "ספרות זולה". בראיון שנתן ל-NRG עם עזיבתו את "העיר" אמר: "הברווז עם רגל אחת בקבר. אבל גם עם רגל אחת הוא יגיע רחוק". הוא נפטר הבוקר מהתקף לב.
יצא לי לראיין אותו ב"חיים ברשת", כשהצטרף לניוזלטר הקומיקס "קומיומי", שבסופו של דבר לא יצא לאור:
***
"כל מה שאני יודע זה ש[עידו אמין] ביקש ממני ציורים, ושהוא שם אותם באינטרנט", אמר לחיים ברשת דודו גבע, ש"שתיקת הברווז" שלו זכה במקום הראשון בסיכום שנת 2002 של מיקסר. "אין לי מחשב".
אין לך אינטרנט?
"אינטרנט? לא. מה פירוש?"
אנחנו צוחקים. "מה אתה צוחק, בחור צעיר? הכוח שלי הוא העט והנייר, ועידו [אמין] עושה מזה זהב. אני סומך עליו" (מסתבר שגבע מעולם לא פגש באמין, וחושב שמדובר בפסבדונים).
איך אתה מרגיש עם זה שאנשים מקבלים את הקומיקס בפורמט שאתה לא תזכה לראות?
"אני מרגיש טוב מאוד, שהחומר הגיע גם לחברות לא מפותחות" (גבע צוחק).
עכשיו אתה צוחק עלי.
"אתה התחלת".
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
