שירה גל מנענע לא שותפה להתלהבות שלי מהמחאה האינטרנטית שהביאה לשביתת התלמידים היום. " זה כל מה שיש לכם?", שואלת גל, "אתר גאוסיטיז-שיק בעיצוב שנות התשעים המוקדמות?", וממליצה על שורת צעדי מחאה אינטרנטיים, בהם פתיחת פורום לדיון על השביתה, פתיחת בלוג שיעדכן על הנעשה, עדכוני RSS, עיצוב אסתטי ואפילו פרסום באינטרנט ובעיתונות.
קל להסכים עם גל: קל מדי לפתוח אתר חינם ב-up.co.il ולהדביק בו כמה סיסמאות ואימג'ים שהוכנו בשתי דקות. אנחנו רוצים את המחאה שלנו מאורגנת, מסודרת, מהוקצעת, מיוחצנת ועם פודקאסט (עוד הצעה של גל). אבל רוח הדברים מזכירה לי את התגובה של מנכ"לית משרד החינוך להשבתה – "חבל שהתלמידים לא קראו בכלל את הדוח, לא פנו לקבוע פגישה כדי לשבת ולדבר והחליטו לנקוט בשביתה" – ואת היחס של שתיהן למוחים אפשר לתמצת במשפטה הבלתי נשכח של גולדה מאיר: "הם לא נחמדים".
אז זהו, שהם לא נחמדים, ולא מהוקצעים, ויש להם שגיאות כתיב, והם לא קראו את דוח דברת. אבל הם הצליחו להשבית 200 אלף תלמידים. מ.ש.ל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
