לפני כמה שבועות דיברתי עם מנכ"ל תפוז אנשים, גיא אליאב, כמו שאני עושה מפעם בפעם. אני לא מת על כל מה שהאתר שלו עושה (חטיפת הדפדפן, השימוש הפופוליסטי והשגוי במילה "בלוג" בשירות BlogTV), אבל אין ספק שהוא מחזיק אצבע עירנית על הדופק של האינטרנט (קורא ה-RSSים הוא דוגמה מעולה).
מפה לשם, אנחנו מגיעים לדבר על הבלוגים. אני אומר לו שכמה שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא מסה קריטית של בלוגים טובים בתפוז. אולי העיצוב הגרוע אשם בזה, אולי האפשרויות שהוא מציע לכותבים, אולי פשוט כי ישראבלוג היה שם קודם, הרבה קודם.
פתאום אליאב זורק לי פצצה: "למה שלא תעביר את הבלוג שלך לתפוז?". כלומר, להביא את הפופולריות של חדר 404, 500-700 כניסות ביום, שזה אמנם לא הרבה, אבל עצום יחסית לרייטינג של הבלוגים בתפוז, ולנסות להפוך למגנט של בלוגרים אחרים, מישרא ובכלל, שיפתחו גם הם בלוגים בתפוז, ויקימו קהילה חיה ואורגנית.
כל הנימוקים שנשלפים לי אוטומית מתגלים, אחרי שיחה לא קצרה עם אליאב, כתירוצים שמסתירים מאחוריהם שמרנות ופחד משינוי. אליאב מנחית כל הרמה שלי על תיקונים בממשק, על שיפור התצוגה, על אחסון קבצים – בעצם, על כל דבר שהפריע לי. הפתרונות שלו משתלבים כמו לבני טטריס בחללים המרובעים של חוסר שביעות הרצון שלי מישראבלוג, ומפוררים את התנגדותי שורה אחרי שורה. חלום רטוב, במיוחד למי שכבר נתקל בחומה האטומה של יריב חבוט, שלא ממהר לזעזע את ספינת הדגל שלו, ולא תמיד ממהר אפילו לתקן דברים שהתקלקלו (ראו מקרה ה-RSS).
מה יהיה עם הארכיון שלי, אני שואל. ניצור תוכנה שתעביר אותו אוטומטית אל הבלוג שלך אצלנו, הוא אמר. אתה תעשה תוכנה כזאת רק בשביל חדר 404, הרמתי גבה. זה יהיה שימושי גם לאנשים אחרים שירצו להגר מישרא, הוא הנחית. אין ספק, האיש הפנים היטב את הפירוק של קהילות IOL, שבזכות מהלך נכון של תפוז של חיבוק הממורמרים שם הפך אותו לאימפריית פורומים. עכשיו הוא רוצה להיות אימפריית בלוגים.
השורות האחרונות של הטטריס מתאיינות עם הבטחה לסמכויות אמיתיות בנושא הפיתוח והקידום של הבלוגים, הפניות בולטות לפוסטים שלי מהשער של תפוז וסיכום כלכלי שמפאת הסכם סודיות לא אכנס לפרטיו, אבל יהפוך אותי לטאלנט הבלוגים הישראלי הראשון שנקנה על ידי גוף שמוכן לשלם לו על הכתיבה הזאת (מישהו יצטרך יום אחד להסביר לדירקטוריון של סאני את הצעד המשונה הזה). בנוסף, לא אוכל לכתוב על תפוז במסגרת עבודתי ככתב אינטרנט ב-NRG, פשרה שהעורכים שלי הסכימו לחיות איתה.
יש לי עוד כמה עניינים לא גמורים פה, וההעברה לא תהיה פשוטה כמו שחשבתי בהתחלה, אבל חדר 404 עובר לתפוז. למרות כל החיכוכים עם המגיבים, הכותבים האחרים וחבוט, היו לי פה שנתיים וקצת נפלאות. אני מקווה שישרא ימשיך להיות בית טוב לקהילה שלו, ושייתן פייט טוב לתפוז ולשאר קהילות הבלוגים שבטח יצוצו פה בשנים הקרובות. שלום ותודה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
