אני מאלה שהטלוויזיה לא משמשת להם לצפיה בטטית בתוכניות, אלא מפיג בדידות בדירה הריקה. את שעות העירוּת והחשיבה אני מבלה באינטרנט, ועם הטלוויזיה אני מנסה להירדם, בדרך כלל מול סיטקומים ריקים שמלווים את נדודי השינה שלי בצמר גפן מתוק וחסר ערך תזונתי מעבר לגלוקוז מהיר וזמין.
בשביל אנשים כמונו, יש כמה ימים לא קלים בשנה. gyuval13 מגדיר אותם "תקופת השח"כ" – שלושת ימי האבל שואה, חללים וכיפורים, אותם הוא מכנה גם "שלושת הרגלים של ה-DVD".
ביום השואה אין טלוויזיה. כלומר יש, אבל רק:
1) הטקס הרשמי ביד ושם – שמשודר בערוצים 1, 2 ו-10, שלא טרחו אפילו לשלוח צלם וניזונים מאותו פיד שידור. בשביל מה לבזבז שלושה ערוצים על טקס שצריך להיות משודר, אם בכלל, רק בערוץ הממלכתי?
2) טקסים אלטרנטיביים,
3) תוכניות תעודה על השואה,
4) וסרטים ותוכניות שבתקציר שלהם יש לפחות אחת מהמילים הבאות: שואה, מלחמת העולם השניה, גרמניה, גרמנים, מלחמה.
ערוצי המקור הולכים על אופציה 4, או על שקופית ה"סליחה, שואה. שידורינו יתחדשו אחר כך".
ערוצי הצפיה בהזמנה, ה-VOD של HOT והווידאו בוקס של yes, מתיימרים להחליף את ספריית הווידאו אבל נכשלים בימיהם החשובים ביותר, תקופת השח"כ (זה כמו שאבולעפיה יסגור את המאפיה שלו בפסח). עם המבחר המטופש שלהם עוד הייתי יכול לחיות, אבל הנפקדות שלהם בקרב הגורלי של יום כיפור גורמת לכך שלעולם לא אזמין מהם סרט, גם אם אצטרך לצאת (בקיץ!) אל הרחוב ולקחת חתיכת פלסטיק מהאוזן השלישית.
(ובהערת שוליים אציין שאני לא מסכים עם ערן טל וגל מור, שכתבו ב-ynet על סגירת ה-VOD ביום השואה וטענו: "אז נכון, לא ראוי כי ערוצי השידור הפונים לכל (ברודקסט) ישדרו כרגיל, אך מדוע להתערב בצפייה האישית של כל צופה וצופה?". ראשית, רק ערוצים 1 ו-2 הם ברודקאסט. ערוץ 10, ושאר ערוצי הכבלים/לוויין, לא משודרים באוויר, ועל כן הינם נארוקאסט. שנית, גם ערוצי ברודקאסט נעלמים מהמסך אם לוחצים על הכפתור המתאים בשלט, ומי שרוצה לראות שידורי יום שואה, שיעביר לערוץ 1).
רק ערוצי הנישה שלא מופקים פה ממשיכים לשדר. וכך, את יום השואה 2005 עשיתי מול סטאר וורלד (סיטקומים טובים, אבל ביניהם יותר מדי מהדורות חדשות מאסיה וטלמטיפים לנצרות), איזה ערוץ מדע/טכנולוגיה (ידעתם שאחמט זאפה, הבן של פרנק, מנחה קרבות רובוטים?) וערוץ האופנה. שזה, אם מסתכלים על הרזון הקיצוני והמבט החלול-עצוב בעיניים של הדוגמניות, קצת מזכיר את יום השואה. אבל רק קצת.
***
קנו לעצמכם מתנה לחג: מניה באושוויץ. יש בחמש זלוטי, יש בעשר.
מניות אושוויץ למכירה בכניסה למחנה ההשמדה. צילום: עידו קינן (CC)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
