אדם בתוך עצמו הוא גר, ולפעמים זקוק לנקודת מבט חיצונית, שתגיד לו משהו על עצמו. גם אם הוא יודע את אותו המשהו על עצמו, או חושב שהוא יודע, נקודת המבט החיצונית תמיד תיראה לו אובייקטיבית יותר מנקודת המבט שלו.
דוגמה קלאסית היא משחק הכדורגל בבי"ס היסודי: כששחקן מהקבוצה היריבה עושה עליך פאול, אתה צווח "פאול! פאול!" בתקווה שהשופט/מורה לספורט יאמין לך. אבל אם שחקן מהקבוצה היריבה מודה בפאול – העניין סגור. "אפילו שחקן מהקבוצה שלכם אמר", נקרא החוק הלא-כתוב הזה.
ולמה אני משעמם אתכם בפילוסופיה בשקל תשעים? כי היום גיליתי, שוב, שאני גיק. צפיתי במערכון שצוחק על אנשי התמיכה הטכנית של האינטרנט (לא דחוף ללחוץ; שמעתם את הבדיחות האלה אלף פעם, וגם קיבלתם אותן באימייל).
לפתע משך את תשומת לבי פרט קטן בתמונה:
בובת דילברט, תלויה על חבל ופיה חסום.
הסתכלתי על המסך, ועל לוח השעם שעל הקיר. שוב על המסך, ואז דאבל-טייק מבועת על הלוח.
כן כן, גם אצלי במשרד תלויה בובת דילברט כשפיה חסום.
בלי שום ספק, אני גיק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
