אנשים לא יכולים להתאפק מלהעיר הערה כשהם רואים (א) אישה בהריון (ב) ואנשים שהולכים עם בגדים קצרים בחורף.
אני נוסע עכשיו לניו יורק סחופת הרוחות (13- מעלות צלזיוס, לפי מקורותי), ואין אדם שאני מכיר שלא ביקש ממני לקחת חולצה ארוכה, כי לאמא קר. אפילו הוכחות בשטח, כמו העובדה שבפולין הסתובבתי בחולצה קצרה בקור אימים, לא משכנעת אותם (אמא לא-אמין מניו יורק: "מה שהיה לנו בפולין זה אקלים טרופי בהשוואה למה שהולך כאן").
אני פוטר את כולם באותו נפנוף-מרוגז-אבל-מלא-השלמה-עצמית של אדם שהבין שהוא לא חלק מהחברה, שמותר להטריד אותו הטרדה כמו-מינית, רק אקלימית, ושאין שום חוק שיגן עליו. ביום גשום וקר לפני מספר ימים, אלוהים עדי, עמדתי במעבר חציה בחולצה קצרה וסנדלים, ולא יכולתי להתעלם מהמבטים שנעץ בי נהג שהמתין שהרמזור יתחלף. הפניתי אליו את ראשי והוא אמר: "חם, אה?"
כשנחה עלי הרוח, אני מתחכם, התחכמות עבשה, מוכנה מראש, נשלפת בעת הצורך. המטריד הסדרתי יגיד: "קר לי לראות אותך", ואני אפגיז: "אז תלבש משהו". זול אבל יעיל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
