www.room404.net
הבלוג עבר לכתובת www.room404.net |
כינוי:
בן: 47 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 3/2003
דרמה בשלוש מערכות
"איזה באסה, אני לא מאמינה, יהודים לא באופנה כאן"
(המוזיקאית שילה פרבר מגלה את אמריקה. או, בעצם, את אירופה)
"אני שונאת ילדים".
מה?
"לא רוצה ילדים. אני מקווה שפעם אני ארצה, אבל עכשיו זה נראה לי מזעזע. האחריות והמחויבות הזאת. חוץ מזה שעם המצב במדינה הזאת, אתה יכול לעשות ילד ואז הוא מת לך".
די!
"מצטערת. גם פלאפון אין לי, כי אני לא רוצה להיות זמינה כל הזמן. אז ילד בטח שלא".
(המוזיקאית שילה פרבר חושפת דמיון מדאיג לעידו לא-אמין. אני מאוהב)
נו, אז לפחות אהבה.
"לא רוצה. שונאת גם אהבה. לפני שנה הייתי במערכת יחסים, וכשיצאתי ממנה כתבתי את השיר 'אדם חופשי', הגעתי למסקנה שחופש זה שריר שצריך לאמץ אותו כל הזמן. אני לא אוהבת את עצמי כשאני מאוהבת. אני טוטאלית ונמאס לי להתאהב. אני רוצה להיות טוטאלית רק למוסיקה, ולחשוב רק עלי ועליה ועל הגיטרה. להיות אדם יבש כמו צנון. נשמע כמו הדחקה. האמת שכן. אני כל הזמן מתאהבת, למרות כל ההצהרות, וזה בלתי נסבל. אבל כרגע אני משתדלת שלא להיות מאוהבת".
(המוזיקאית שילה פרבר מבהירה ללא-אמין שאין לו סיכוי איתה. לכי יא מכוערת, מי יסתכל עלֶך מי?)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
