כינוי:
בן: 45 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
| 5/2003
נאים השכנים בעיניי
שורת המלצות על טקסטים של בלוגרים אחרים.
שוטף + 30
שוטף מוח, הבלוגר שבודק עבורכם את הפרסומות, חזר לאחר השקה קצרה ותקופת שקט ארוכה מדי, התנצל על היעדרותו ("גם אם היו לי דברים, פתאום לא הייתי בטוח אם הם מעניינים כל כך את ציבור הקורא שלי") ומבטיח לכתוב לפחות שלוש פעמים בשבוע (המציג, יש לציין, אינו רופא).
הוא פותח בפרסומת למגדל פנורמה, בה מספרים לרוכשים הפוטנציאליים שהשכן שלהם יהיה לא אחר מרון שובל(!). כותב שוטף מוח: "אני אישית הייתי מאוד רוצה לדעת איך נשמע השכן שלי כשהוא שר במקלחת וזה ללא ספק שיקול אם במקרה קוראים לו רון שובל".
המספר שחייגת הוחלף
בצעד משמח (אם כי לא ברור), לקחה 144 (שעכשיו מזדהה בשמה, לילך) את הרשומות הישנות שלה, הדביקה אותם בבלוג אחר, וחזרה לדווח מחזית המוקדנות: "התקשר בחור נחמד וביקש בית מרקחת. נתתי לו ואחרי כמה דקות הוא התקשר שוב. וזאת השיחה:
הוא: שלום, יש לכם ויאגרה?
אני: (חשבתי שזה שם של בית מרקחת כי זכרתי את הקול שלו וזכרתי שהוא ביקש כבר בית מרקחת לפני כמה דקות) ויאגרה? באיזה רחוב זה?
הוא: ויאגרה זה שם של תרופה, את יודעת...
אני: כן, אבל איפה זה נמצא, באיזה רחוב? (לא מצאתי לו...)
הוא: רגע, לאן התקשרתי?
אני: ל-144. דיברתי איתך גם מקודם, זוכר?
הוא: ווווווויייייייייייי, איך הגעתי אלייך, התקשרתי לבית מרקחת...
אני: אם לוחצים על כוכבית ואז עושים חיוג חוזר זה מגיע חזרה ל-144"
והערב, במקום המהפכה נשדר את האופרה "לה מרמור"
"המהפכה לא תשוב מיד לאחר הפרסומות
של אסקייפ, של ווינר או של קסטרו.
לא תצטרך לדאוג אם החומוס אחלה,
אם המילקי נשאר לבד, או אם הכוכב זה אתה.
המהפכה לא מרעננת יותר עם דייאט קולה.
המהפכה לא תילחם בחיידקי העששת.
המהפכה תושיב אותך בכיסא הנהג".
שליחנו בלוס אנג'לס, אור מאירי, מתרגם את The Revolution Will Not Be Televised, אחרי שתרגם את המערכון הקלאסי ?Who's on first לעברית (והעביר אותו מהמעוין של הבייסבול למלבן של הכדורגל), ועיבד את ספר בראשית לטקסט עם מילים בנות ארבע אותיות ומטה ("בא האל וברא שמים וארץ, והיה המון בלגן, חושך ורוח").
שתקראי ותסבלי כמו שאני סובל
בלוג הערצה לאבי ביטר, מלך המוזיקה הטורקית. כותב הבלוג, "אבי ביטר המלך", מעיד על עצמו שהוא "מאוד נהנה לשמוע את השירים של אבי ביטר, יחד עם זאת עולמי מאוד מגוון ככה שאולי אני אכתוב גם כמה מילים על קארלוס ז'ארדל הנפלא".
המלך אינו יומרני: "אני לא מצפה שהמספר למטה מצד שמאל יהיה גבוה, ככה זה, אני זה כמו ערוץ 8, אני פונה לקהל מאוד מסוים אבל בלי מכנה משותף כלשהו". בינתיים, הוא פתח בבלוג את "מבצע 'כלי השבוע' בו יופיע מידי פעם הבלוגר ששמר על כבודנו ולכן מגיע לו תודות מכל הגברים בעולם".
זה שיר פרידה
"כלי השבוע" הראשון של אבי ביטר המלך הוא אדמעוז, שבחר בדיוק בזמן הזה למחוק את כל הבלוג שלו (מגמה מצערת בקרב בלוגרי ארצנו). הנימוק הראשוני הוא ש"האתר הזה לא עוזר לי בשום דבר חוץ מזה שהוא הופך אותי ליותר תשומי וגורם לי יותר להיות מכור למחשב ולאינטרנט, שזה, רבותיי, לא טוב. לא, ממש לא טוב", אבל תוך מספר שורות נחשפת האמת העצובה: "עוברת בי תחושה עזה שהמבקרים הרבים שעברו בבלוג הזה לא ממש שמים זין עליי ועל תחושותיי, ולאחרונה אף נוצרה מגמה חדשה של זלזול בי ובפתיחות שלי, אז סבבה, שירדו עליי חופשי, אך מאחר והבלוג הזה מהווה, או יותר נכון, היווה נקודה רגישה עבורי, אני לא חייב לסבול את השטויות האלה, ולכן אני אומר לבלוג החביב שלי: 'אתה החוליה החלשה. שלום'".
את הפרידה הוא סוגר במילים האלמותיות, שעוד יילמדו בבתי ספר לאינטרנט: "משהו שרציתי לכתוב פה כבר הרבה זמן וכנראה שעשיתי את זה אבל שכחתי או משהו: תמצצו לי. כל אחד ואחד מכם. אמן".
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
