נזדקקתי יום אחד לבצע שיחה לארה"ב. מכיוון שאני לא משויך לאף חברה (ולא מרגיש צורך להיות משויך), עשיתי אן-דן-דינו ובחרתי בבזק בינלאומי (014).
זמן לא רב לאחר מכן הגיע אלי מכתב מאיזה בכיר בחברה, שהודה לי על כך שבחרתי להצטרף ל-014, והציע לי כרטיס עם איזו הנחה. כעסתי על החדירה לפרטיות (למה שבזק תעביר לבזק בינלאומי את שמי וכתובתי? החיוב הרי נעשה בחשבון הדו-חודשי של בזק).
היום בסביבות 19:00 צלצל הטלפון. עניתי וגיליתי שאני קורבן לאחת משיטת השיווק המיותר מגעילות שהעולם המערבי ידע: הודעה מוקלטת שמציעה לי לחייג 1 ולקבל הנחה בשיחות דרך בזק בינלאומי. המתנתי עד סוף ההקלטה, כדי להגיע לנציג בשר ודם ולהסביר לו ש(א) אין לי כוונה להשתמש יותר בשירותי 014, ו(ב) שכדאי לו להעיף את שמי, כתובתי וכל פרט אחר עלי מרשימות ההטרדה שלהם. שלא להפתעתי, גיליתי שאין שום אפשרות לדבר עם אדם: ההקלטה מושמעת בלופ עד שלוחצים על 1 (שהוא האופציה היחידה).
ניתקתי בכוונה להתקשר לחברה ולהעביר להם את המשוב שלי, אך גיליתי שההקלטה השתלטה לי על הקו, והמשיכה לרוץ בלופ עוד דקות ארוכות. לקחתי את הסלולר והתקשרתי ל-1-800 של החברה (1-800-014014), המתנתי עשר דקות והגעתי לנציגת שירות, שהחלה לגבות ממני פרטים אישיים כאילו אני עוד שניה מעלה לה את היומית של מצטרפים חדשים. הסברתי לה שממש לא, שאני דורש שיורידו את שמי וכתובתי וכו' מהרשימות שלהם, ושאם היא יכולה להעביר משוב לבוסים שלה, שתגיד להם שהשיטה הזאת מחקה להם לקוח פוטנציאלי.
נזכרתי שבבחירות הקודמות, אהוד ברק גמר לי חצי קלטת של משיבון עם חזונו המוקלט ששוגר למספרי טלפון חפים מפשע. הרהרתי בדבר והבנתי פתאום את פשר התאים הקוליים שמבקשים שאם ברצונכם להשאיר הודעה, ליחצו על מקש זה וזה – זו שיטה להילחם בספאם הטלפוני הזה.
הנחמה היחידה בכל הסיפור היא ה-1-800, שבזק בינלאומי משלמים על כל שיחה שנכנסת אליו, שלא לדבר על זמן העבודה של נציגי השירות. אולי בשבוע הקרוב אתקשר לשם כמה פעמים ביום, רק כדי לבדוק את סטטוס הבקשה שלי. התקשרו גם אתם וספרו לבזק בינלאומי מה אתם חושבים על שיטת השיווק המצויינת שלהם. אפשר גם להרים טלפון לבזק ולשאול אותם למה הם מעבירים פרטים אישיים של לקוחות שלהם לחברות אחרות.
והכי חשוב: אל תתקשרו לחו"ל דרך 014.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
