עוד פרידה עצובה. בלוג באסטר עוזבת: "כבר כמה זמן אני חושבת על עניין הסגירה... לא כי אני חייבת בטח לא כי אני רוצה, פשוט הגיעה השעה... הלקוחות יישארו לקוחות... ומאגר הסיפורים שלי צריך טעינה...".
ולרגל הפרידה, הנה שיחת טלפון שקיימה עם לקוח:
אני: שלום אבי? מדברת באסטר מהבלוקבסטר, רציתי להזכיר שיש לך חוב של 40 שקלים, על סרטים שחזרו באיחור.
אבי: מה? איזה סרט אין אצלי אף סרט.
אני: כן, הסרט הוחזר כבר, הוא פשוט חזר באיחור, נוצר חוב והוא לא שולם 30 ימים ואני רק מתקשרת להזכיר.
אבי: איזה סרט, מי לקח?
אני: זה על הסרט "לא יכול בלי" יכול להיות ש:&%#@ לקח אותו? (מקריאה לו שם מרשימת המורשים בחשבון שלו).
אבי: (צורח בעצבים) &%#@ לקחת סרט בבלוקבסטר ואיחרת איתו? (ברקע &%#@ עונה שהוא לקח... אבל לא איחר, אבי בנתיים צורח עליו מקלל, מאיים בכל מיני איומים שגורמים לי לחשוב על לנתק ואולי בכלל להתקשר למשטרה להציל את &%#@, אבל אחרי דקה אבי חוזר לטלפון רגוע בצורה מוזרה).
אבי: אל תדאגי מותק, היום היום הוא נכנס ומשלם לך את החוב.
אני: טוב, תודה ביי (וחושבת בלב, אני אוהבת את אבא שלי).
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
