כינוי:
בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
| 1/2004
דרושים מנהיגי שטח בעלי חזון
דמויות שטח לעבודה בפארק "מיני ישראל", דרושים שחקנים גברים, לדמויות שטח של הרצל, אברהם אבינו ובן-גוריון. העבודה על בסיס קבוע. שכר גבוה יחסית. כולל החזר הוצאות נסיעה. עדיפות לבעלי רכב. לפרטים: עידן גיל, 058-880093. (מתוך קבוצת הדוא"ל של משפחת "תיאטרון החדר"; להצטרפות)
| |
הבורג
"מי כאן הבוס, מי יודע לאן הרכבת נוסעת? איפה הראש שלהם. גם לי יש ראש. מדוע אני רואה את כל המכונה מדוע אני רואה את התהום האם יש נהג לרכבת הזאת?" (מתוך "אני המרגל שלך" / מרדכי ואנונו)
| |
פסה האבירות
"המניע שלי לעסוק בעיתונות – מלבד הפרנסה ומבול ההזמנות לקבלות פנים אצל שגרירים – הוא ההרגשה שעיתונאי הוא סוג של אביר בן זמננו" – חנוך מרמרי.
| |
God in the '80's
We've had our differences, but I simply have to give this guy credit – his new comic strip cracks me up. 
Sadly, it isn't aggregated in one place, so you'll have to go thru his blog to read all of them, but that's OK, his blog is also worth your while. And here are some older works of his, which I didn't really get: שארית הפליטה (alongside the extremely funny "Gandi, the good Jew"). | |
אנשים לא יכולים
אנשים לא יכולים להתאפק מלהעיר הערה כשהם רואים (א) אישה בהריון (ב) ואנשים שהולכים עם בגדים קצרים בחורף. אני נוסע עכשיו לניו יורק סחופת הרוחות (13- מעלות צלזיוס, לפי מקורותי), ואין אדם שאני מכיר שלא ביקש ממני לקחת חולצה ארוכה, כי לאמא קר. אפילו הוכחות בשטח, כמו העובדה שבפולין הסתובבתי בחולצה קצרה בקור אימים, לא משכנעת אותם (אמא לא-אמין מניו יורק: "מה שהיה לנו בפולין זה אקלים טרופי בהשוואה למה שהולך כאן"). אני פוטר את כולם באותו נפנוף-מרוגז-אבל-מלא-השלמה-עצמית של אדם שהבין שהוא לא חלק מהחברה, שמותר להטריד אותו הטרדה כמו-מינית, רק אקלימית, ושאין שום חוק שיגן עליו. ביום גשום וקר לפני מספר ימים, אלוהים עדי, עמדתי במעבר חציה בחולצה קצרה וסנדלים, ולא יכולתי להתעלם מהמבטים שנעץ בי נהג שהמתין שהרמזור יתחלף. הפניתי אליו את ראשי והוא אמר: "חם, אה?" כשנחה עלי הרוח, אני מתחכם, התחכמות עבשה, מוכנה מראש, נשלפת בעת הצורך. המטריד הסדרתי יגיד: "קר לי לראות אותך", ואני אפגיז: "אז תלבש משהו". זול אבל יעיל.
| |
כסף לא קונה אושר. אנשים עם כסף קונים אושר
לארי אליסון, אחד מעשירי תבל ויו"ר/נשיא/מייסד/מנכ"ל/די.ג'יי חברת התוכנה אורקל התחתן. מתוך ההודעה לעיתונות של דורן תקשורת, היחצנים של אורקל בישראל:
"מזל טוב! לארי אליסון השלים מיזוג והתחתן עם מלאני קראפט
מייסד ומנכ"ל אורקל העולמית, לארי אליסון (59), העסוק בימים אלה בניסיונות מיזוג עם חברת פיפלסופט, השלים מיזוג אחר בזמן החגים ונשא לאשה את ארוסתו הסופרת, מלאני קראפט, בת ה- 34, לאחר קשר ממושך בן 8 שנים.
[...]
הזוג הטרי נישא באחת מאחוזותיו של אליסון, והטקס, שנערך בסמוך למפל מים, נוהל ע"י חבר קרוב של הזוג, ובנוכחות חברו הטוב של אליסון, סטיב ג'ובס, ממייסדי חברת אפל, ששימש גם כצלם האירוע". משמח לדעת שהאיש הזה, שאוהב לנפנף בכספו משל היה מניפה של גבירה ויקטוריאנית ביום קיץ חם, לא הלך על הבנאליה של להתחתן עם דוגמנית פרסומות למשחת שיניים, אלא בסופרת מלאני קראפט, חברתו מזה שמונה שנים. זה רק מקרי, כמובן, שהיא נראית כמו דוגמנית פרסומות למשחת שיניים: 
| |
שנה הלכה, שנה באה
אני ראשון!!!!!!!!1!!1
הטוקבקים, הצ'טים והפורומים הישראליים סיפקו הצצה (מפחידה, חייבים להודות) אל המודע הקולקטיבי של הגולשים. מי שיוצא לו לשוטט בסמטאות הזעם הללו, ודאי מבין מאיפה הגיעה הכותרת של הפוסט הזה (יש מילה עברית לפוסט? הצעות, מישהו?).
ואז הצטרפה הבלוגספירה.
הצביק, ידיד ועמית, שכנע אותי שחשוב לפתוח בלוג, בנימוק שמישהו צריך לדלל את תועפות הגרפומניה, המשתוללות בבלוגספירה הישראלית, בקצת תוכן איכותי. לפיכך, תלונות על דלות החומר של הבלוג שלי – זה אצל פופטיץ.
אני יודע, המריטוקרטיזציה הזאת סותרת את רוח החופש של האינטרנט, את חופש הביטוי, ועוד צירופי מילים עם "חופש" (חוץ מזה, מי אמר שאני כותב טוב? אה, פופטיץ). והיא גם אליטיסטית ומתנשאת (אני אליטיסט ומתנשא? מי אמר? אה, פופטיץ).
אז ככה – זה על הפופטיץ שלי.
וברצינות, אני אנסה לעשות פה שני דברים:
1) ליצור במה לדברים מעניינים, מעוררי מחשבה, שלא בהכרח נמצאים במיינסטרים של הדיון הציבורי ו/או אינטרנטי, ושזה לא יהפוך לגירסה האינטרנטית של יומני היקר מהמערכון של דן בן-אמוץ ("קמתי, התרחצתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים, הלכתי לבי"ס". קורע, אם אתם משיגים ב-MP3 תשלחו גם לי).
2) להשתמש במילים ארוכות כמו "מריטוקרטיזציה".
- עידו לא-אמין (פוסט ראשון בחדר 404, 15.01.2003)
שנה לבלוג (פספסתי את התאריך באיזה ארבעים דקות, אבל יהיה בסדר). יותר מ-600 קטעים, מאות תגובות, כמעט 55 אלף כניסות, יציאה מהארון הבלוגי, פופטיץ (שקצת נדם בינתיים), בלוג נוסף שנולד לי, שלוש קהילות חדשות (תפוז, רשימות, מייבלוג) ועוד אחת בדרך (ynet), והרבה גרפומניה מזככת. מחר אני טס לניו יורק, לנוח קצת מכל האינטרנט הזה. כנראה שאמשיך לדווח, כאן ובהקרובים לצלחת, מהעיר הקפואה (מקורותי מדווחים לי שהמזג"א עומד שם היום פארנהייט אחד בודד, משהו כמו 18- מעלות צלזיוס, הכי קר מזה שישים שנה), אבל יכול להיות גם שאחליט לצום, לנקות את דמי מכל ההטמליה הזאת שאופפת ומפרנסת אותי כל כך הרבה שנים. ואחר כך אשוב. והכל יהיה בדיוק אותו דבר.
| |
פמיניזם
"אין הבדל בין אישה וגבר, כולנו רוצים להיות שאהידים של העם הפלסטיני" – פעיל חמאס, הערב, בחדשות ערוץ 10. (אגב, מה זה בדיוק "פעיל חמאס"? כלומר, כמה פעילויות בחודש הוא צריך לעשות כדי להיחשב פעיל? ואם הוא זורק זין, אז הוא הופך להיות "פאסיבי חמאס"? ובאותו עניין בדיוק: מה הקריטריונים לקבלה לרשימת הבלוגים הפעילים ביותר בישרא? כי בשביל זה גם אני מוכן ללבוש חגורת נפץ)
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
