מקודם הלשין פה אלירם על אתר הארץ, שהציב מודעה לבית בקיסריה ליד כתבה על מותו של עזר וייצמן בקיסריה.

עכשיו אני רואה בבלוג של iod (דרך תגבובים בהאייל הקורא) פרסום תלוי הקשר קטלני אפילו יותר: קמפיין פוסט נשיאותי.

דיויד רפפורט: גרפיקאי, גיימר, מענטש, ועכשיו – גם בלוגר.

צילום: עידו קינן (CC)

עניין משונה התגלה ביחידה שאחראית על חשיפת פדופילים בטורונטו על ידי המשטרה. דרך בוינג בוינג אני קורא שהלוס אנג'לס טיימז מדווח:

על אחד הקירות [בחדר צוות חקירות הפדופיליה המשטרתי] תלוי פוסטר של סטאר-טרק, כשפרצופיהם של החוקרים מחליפים את אלה של אנשי צוות ספינת החלל אנטרפרייז. אבל אפילו זה מרמז לעובדה אפלה בעבודתם: כל הפושעים, למעט אחד, שנעצרו בארבע השנים האחרונות היו טרקיז מושבעים.

 

הבלש וורן בלמר לובש אבנט ומגן קלינגוניים שהוחרמו בפשיטה לא מזמן. "יש לזה קשר לעולם הפנטזיה, בו יש כוח למוטנטים ולמפלצות ובו לא חלים החוקים הרגילים", הוא מהרהר. "אבל מעבר לזה, אני לא ממש יכול להסביר את זה".

אנשים שקשורים לעולם הפנטזיה מנותקים מהמציאות. איפה שמעתי טענה כזאת לאחרונה? אה, בצה"ל, שלפי כתבה ב-ynet מוריד סיווג בטחוני של שחקני משחקי תפקידים כי "הם מנותקים מהמציאות ונמצאים תחת השפעה. [...] "אנחנו מגלים שחלקם פשוט מנותקים מהמציאות. [...] אצל האנשים האלה עשויה להיות תופעה של השפעה מגורם חיצוני שפוגעת בשיקול, ניתוק מהמציאות, אופי חלש".

 פרופיל 21. צילום: עידו קינן (CC)

לפני שבוע וחצי הייתי בביגור 5, הכנס השנתי של עמותת משחקי התפקידים בישראל. בפאנל הומור שנערך שם, דיבר אחד המשתתפים על עניין הסיווג הבטחוני וביקש ששני מתנדבים מהקהל יעלו לבמה כדי שיוכל להוכיח בעזרתם שהדבר לא נכון – ששחקני משחקי תפקידים לא נתונים להשפעה חיצונית. שני מתנדבים מיהרו לעלות על הבמה, והפאנליסט זרק אותם מהבמה תוך שהוא נוזף: "נתונים להשפעה חיצונית".

לפני שהלכתי לכנס, פניתי לצה"ל בשאלה על הטענות שעלו בכתבה ב-ynet, וקיבלתי הכחשה רשמית וגורפת. התגובה של הגורמים הצבאיים (סתם שם-קוד לא ברור לדובר צה"ל) היתה: "הטענות והנתונים שהועלו בנושא אינם מוכרים בצה"ל".

גל מור כותב ב"קטעי קישור" על טרולים (טרדני אינטרנט) שהציפו תגובות באחת הכתבות בערוץ המחשבים של ynet, שהוא עורכו:

דוד מגיב ראשון ומסיט את הדיון בתגובות מהכתבה אליו. המגיב על נעלי הספורט הממוחשבות מתייחס לתגובות שעדיין לא נכתבו ומשתמש בתכונת ההמלצות כדי להמליץ על התגובות שלו, ועל ידי כך למשוך אליהן קוראים נוספים. בסופו של דבר שניהם משיגים אותה מטרה: לגחך את שאר המגיבים ולחזק את הרושם שאיזור התגובות אינו אלא זירת נונסנס בה אין שום משמעות לדברים ובוודאי שאין טעם בדיון רציני.

אלא שהבעיה, לטעמי (ולטעם כמה מן המגיבים הענייניים-להכעיס בבלוג) היא לא בטרולים, אלא במפטרלים, אלה שאמורים לעבור על התגובות באתר, לאשר את הראויות ולאיין את הבלתי-ראויות. המגיב נועם כותב:

אז למה לפרסם? נכון, חלק מהתגובות מצחיקות. סבבה. אבל גל - אם גם לכם - חברי המערכת - ברור כי מטרת המגיבים (או לפחות התוצאה) היא "לגחך את שאר המגיבים ולחזק את הרושם שאיזור התגובות אינו אלא זירת נונסנס בה אין שום משמעות לדברים ובוודאי שאין טעם בדיון רציני" - אז למה אתם מאשרים אותן? . ואולי ראוי יותר לעשות משהו אחר. לשפצר את מערכת התגובות. להבחין בין תגובות רציניות וכאלה שאינן רציניות. אני מניח שזה משהו שהתורן במערכת יכול לעשות: פשוט כשהוא מאשר, למיין את התגובות. זאת רצינית, זאת לא. התגובות הרציניות יוצגו כפי שהיום מוצגות כל התגובות, והלא רציניות יהיו מוסתרות תחילה, עד שהגולש יפתח אותן ("הצג את כל התגובות", או משהו כזה). הייתי מרחיק לכת ואומר שתלמדו מslashdot, אבל המודל שלהם כנראה לא מתאים לכאן. תחשבו על זה.

הטענה של מור סיבובית: הוא מאשר תגובות בעייתיות (הוא, או מישהו שאחראי מטעם האתר על סינון תגובות; בכל מקרה, נציג ynet), ואז מתלונן שאיזור התגובות היא זירת נונסנס ושאין שם טעם בדיון רציני. והרי התגובות הלא ענייניות הן סיבה מצוינת לאנשים ענייניים להדיר את רגליהם מהתגובות. מי רוצה שדברי הטעם שלו ייבלעו בין הררי זבל, השמצות וטרולים? רק המעטים שמוכנים להתגבר על הבחילה בתקווה שמישהו יקרא את דברי הטעם שלהם, ולא יכליל אותם במחנה הלא-מכובד של "הטוקבקיסטים האלה".

אז למה, בעצם, לא סוננו התגובות הטרוליות (בהנחה שמור לא השאיר אותן בכוונה כדי להדגים את טענותיו נגד הטוקבקים)? גם לזה יש לנועם תשובה אפשרית, שאני מצטרף אליה:

אני יודע, אתם אוהבים להתהדר בזה שיש הרבה תגובות לכתבות. אבל תגובות כאלה רק מבזבזות לכולם את הזמן. הייתי מעדיף לקרוא 30 תגובות רציניות מאשר לסנן את ה-30 האלה מתוך 300.

הסינון הבלתי קפדני ב-ynet – שאופייני לרוב האתרים הישראליים המאפשרים תגובות – הוא לא הבעיה היחידה. יש גם את פיצול התגובות ל"בעד" ו"נגד" מנדטוריים, המרדד את השיח לרמה בינארית ובהכרח פחות עמוקה; ואי-שרשור התגובות, שמאלץ את המגיב לכתוב "תגובה ל-13" במקרה הטוב, ובמקרה הרע לוותר על השיח, להשליך שם את דעתו במנותק מהתגובות האחרות, בלי להגיב להן, לחדד רעיונות שעלו בהן, לקיים דיון. אני מניח שיש עוד בעיות, ולא רק ב-ynet.

אם נסכים ש-ynet (יחד עם וואלה) הוא אחת מבמות קול העם היותר גדולות שיש פה, אנחנו צריכים לדרוש ממנו לתת לעם את הכלים המיטביים לקיים את הדיון הציבורי. אחרת זה נשאר ברמת תחרות "למי יש שובל-תגובות יותר גדול", על אפה וחמתה של הרטוריקה הגבוהה והאידאליסטית של "פתחון פה" ו"דמוקרטיה עממית במיטבה".

מתוך עלון מזל, הניוזלטר של סלון מזל:

נפתח הבר הטבעוני הראשון בישראל!

 הבר (בבעלות חדשה מראשית חודש אפריל) נפתח בסלון מזל מנוהל באופן שיתופי על-ידי קולקטיב של מתנדבות, ובהתנהלותו כלולים שיקולים אתיים בתחומי בריאות, אקולוגיה, זכויות בע"ח ואף זכויות אדם (על-ידי מכירת מוצרי "סחר הוגן").  כל רווחיו נתרמים לפעילות הסברתית בנושא זכויות בעלי-חיים. בואו לטעום!

 

הבר נמצא בסלון מזל, סמטה אלמונית 3, תל-אביב.