אחרי שאתמול ההורים האוהבים שלי הביאו את הריבים התמידיים שלי לנקודה קיצונית בצורה מטורפת ע"י זה שהם הכריחו אותי לחזור הבייתה ב-11, אסרו עליי לצאת מהבית, לראות טלויזיה, להיות על המחשב, לצאת מהחדר, לדבר בטלפון ולשמוע מוסיקה, החלטתי שדי, צריך לשים סוף ליחסים העגומים במשפחה שלי ולנסות לשפר את המצב איכשהו.
אז אני, ברוב תחכומי, הגיתי תוכנית גאונית למתקפת נגד. אני חייבת לציין שלא הייתי מגיעה לזה בלי העזרה של חסידה, כרגיל, תודה לך חסידה, שוב הצלת אותי... :)
בכל מקרה, התוכנית מתבססת על המשפט-if you can't beat them, join them!
אז אני הולכת להתנהג הכי יפה בעולם. כמובן שלא כי אני מסכימה איתם חס וחלילה, אלא אך ורק בגלל שנמאס לי מצרחות, וכי אני מאמינה שיכול לצאת לי מזה משו... כמו פחות איסורים ויותר הטבות וכאלה...
המבצע הכי גדול ומרכזי בתוך התוכנית שלי הוא מבצע "נקניק חולות", שהוא הפסקת אש היסטורית ביני לבין האח הטיפשי, כאילו מקסים ומלבב <שיט! אסור לי לרדת עליו...> שלי. ואני חוזרת ואומרת! זה לא שאנחנו מסוגלים לסבול אחד את השני, זה הכל כלול בתוכנית.
אז הצעד הראשון בתוכנית שלי היה אתמול, אחרי אוסף האיסורים שקיבלתי. ישבתי מ-12 בלילה ועד 2, וסידרתי מחדש את הארון. התוצאה- כל החולצות מקופלות למופת ומסודרות על פי צבע, גודל וציון, ב-3 ערימות לפי הקטגוריות- יפה, סביר ודוחה.
אז אתם יכולים להגיד שאני מופרעת לגמרי... אולי שאני משועממת למוות... ואולי אפילו שאני גאון מטורף... הכל נכון! אבל לא אכפת לי. אני הולכת לנצח.
תאחלו לי בהצלחה... :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
