טיפשות זו לא מילה, זאת דרך חיים!

דבר ראשון, רציתי להתנצל בפני קוראיו הרבים <פחחחחחחחחח> של הבלוג הזה על כך שאני זונחת אותו תכופות ולא מעדכנת הרבה, ובכך מונעת ממכם את הגיגיי הרבים והגאוניים. ככה זה כשאתה סלבריטי מדופלם. חח לא סתם, אני לא סלבריטי אני אפילו יותר סתם מהלל. בכל מקרה, תמשיכו להתעדכן, להגיב ולבדוק, אני עוד עלולה להפתיע אתכם!

ועכשיו לעניינו-

אני רוצה לפתוח בסיפור אישי מזעזע, נוגע ללב במיוחד, שסביר להניח שרובכם ככולכם כבר שמעתם עליו והזדעזתם <מהטמטום שלי>, אבל עדיין, אני חייבת להעלות אותו על הכתב.

אז ככה. לפני שנים רבות הייתה לנו סוכה. כן כן, גם לבניין שמואל הנגיד 16 הייתה סוכה פעם. אוי זמנים נשכחים שכאלה. בכל מקרה, הייתי ילדה מאושרת, קישטתי את הסוכה והסתכלתי על פיתות עם שוקולד <לא אכלתי כי אמא אומרת שצריך לאכול לחם קל>. זוהי, ידידיי, הייתה הפעם האחרונה בהיסטוריה של העולם שבה הייתה לי סוכה. ביום אפל וקודר הגיעה אליי העובדה הנוראית- א. ועד הבית חטף את הסוכה לארצות הברית! כן כן! אני לא רציתי להאמין, נאבקתי, בכיתי, ואפילו תכננתי לבנות סוכה בחדר הקטן שלי <ואז הבנתי שבקושי נכנסת בו נעל אז אושפיזין... לא יקרה...> וויתרתי. מאז, אני סוכהלס <כמו הומלס..> מסכנה ועצובה, ועם משקעים נפשיים קשים. אז אני רוצה לפנות אליך! כן כן אתה שם! ועד בית מרושע שחטף את הסוכה האהובה שלי! יום יבוא ואתה תשלם! אני אמצא אותך ואתה תקנה לי סוכה חדשה! וקישוטים מנצנצים! ו... שוקולד השחר <בשביל להביא ללב>!

זו הייתה פסקה רווית טמטום מפרי עטה של נתליה. כאילו אני. סליחה. הייתי חייבת להוציא את התסכול.

כנס ארצי-

היה שולט. פחות משנה שעברה. אבל עדיין. אנשים מהארץ זה טוב. אירועים ארציים נוהגים להעלות לי את המוטיבציה. זה פשוט חבל שאנחנו כל כך שקועים בפוליטיקה ובדיבורים שאנחנו לא שמים לב למה שקורה סביבנו. ואני מזכימה במאה אחוז  שזה חשוב ואסור לוותר על העקרונות שלנו, אבל לפעמים... לא יודעת זה נראה כאילו זאת אחת הסיבות שאנחנו כל כך חסרי אנשיםץ בקשר לאיחוד המהולל- הוא יכול להועיל לנו מאוד. הם אנשים טובים. רק חבל שאי אפשר לקחת 2 אירגונים ולהגיד להם אתם ארגון אחד מעכשיו, תחיו עם זה. זה פשוט לא עובד. הלוואי שהשנה יקרו דברים ונסתדר. עוד מסקנה- אני פשוט מאוד מתקשה לעכל את העובדה שהבוגרים של השנה הם בוגרים, ושהאחריות העליונה של ניהול הארגון נופלת על השכבה מעלינו, ושנה הבאה עלינו. אני לא יודעת מה יקרה שנה הבאה, כשגם הם יהיו בוגרים. כי אין לישמץ שם מושג איזה עוד י'ניקים יש בארץ. אם יש מישו כזה, הוא מוזמן לידע אותי. אבל בלי קשר, היה באמת כיף, וגם משכיל, לפחות היום הראשון. היו פעולות ממש מעניינות על אנטישמיות וצה"ל, ואפילו פתח תקוואית אחת הגיעה למסקנה בעקבותיהן שאני לא טיפשה, ואף חכמה. מוזר. היא כנראה היחידה שחושבת ככה. גם הנאומי סיכום והמעגל בוגרים היו מאוד... משאירי רושם ומשפיעים.

אבל אני חייבת לציין שאחד הדברים היותר חשובים שעשיתי היה: <תופיםםםם> לגרום לרשף להודות בזה שהוא לא שונא אותי, ואפילו לתת לי עוגיה! יאאא =)

בכלל מבחינת אנשים, כמו שאמרתי, היה שולט. הכרתי הרבה אנשים שרציתי להכיר כבר מזמן, וגם כאלה שלא הכרתי, ואפילו אנשים מהמועצה הציונית!

אהה כן, ויש עיר מחוללת נוספת בארץ. ייפי היי.

טוב בכל מקרה, אני זזה עכשיו, זיבלתי מספיק. חג שמח ופסיפלורה לכולם! =)