האמת, אין לי בכלל מה לעדכן. אין לי שמץ של מושג על מה לכתוב היום. שומדבר מסעיר לא קרה בחיי בשבוע האחרון. אם זכרוני אינו מטעה אותי, כבר קרה בעבר מצב שבו לא היה לי שומדבר חשוב לכתוב עליו, אבל בכל זאת הצלחתי לחלץ מהמצב פוסט לתפארת מדינת ישראל. כישרונית שכמוני. קיצר, מה שאני אעשה זה אעביר את אצבעותיי על המקלדת ואקווה לטוב. עמכם הסליחה.
בלה בלה בלה... אין רעיונות... אהה יש לי משו!
מי מאיתנו לא עבר את השלב בו הוא גילה שהשמש לא סובבת סביב כדור הארץ, או שמישור הוא קו ישר?
מסתבר שלכיתה שלי, עוד לא נפל האסימון. כן כן, כיתה י' רב תחומית בראשונים. ילדים משכילים ואווירה לימודית למופת מובטחת. נהההה. בשיעורי פיזיקה הטמטום מתפרץ. של המורה והתלמידים כאחד. אבל לפחות מבדר לי =)
ועכשיו לנושא אחר לחלוטין-
סשן ההתאבדויות של הפלאפון שלי. אם כן, מסתבר שגידלתי וטיפחתי במו ידיי שאהיד קטן בדמות פלאפון ישן ומטומטם עם מקשים לא פועלים של נוקיה. הוא לא ממש מושע לקשר שבין כפתור הכיבוי שעליו לבין הזמן שהוא צריך להתכבות בו, הוא מסרב לטעון את עצמו, וכמובן- הוא נובח עליי בצורה שיטתית מהיום שבו הכנסתי אותו הבייתה.
אז מה עוד אפשר לבקש ממכשיר טכנולוגי???
בעע. מוות לעולם.
חחחח ובנימה אופטימית זו, שיהיה לכולנו יום מלא באחווה ושלום על פני כדור הארץ! או שיהיה סתם מגניב....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
