למה שוב יש לי בולמוסים?
למה, תוך כדי שאני כותבת עכשיו, אני לא יכולה להפסיק לאכול את הלחמניה הזאת?
זה לא שלא היו לי בולמוסים מאז שזה הפסיק להיות "תקופה", פשוט ש..אני חושבת שמתחילה עוד תקופה.
לא, לא, לא, פאקינג לא.
עם כל המשקל הקלישאתי שבעניין, ממחר אני אעשה שינוי.
אני בעיקר אומרת מחר כי כבר דיי מאוחר, וכבר סיימתי לטרוף את הלחמניה, ורק גרעיני הסומסום שמפוזרים כאן מעידים שהייתה כאן לחמניה.
ואני בכלל שונאת סומסום.
מחר. מחר אני אקום בבוקר, היי, תראו אותי, יש מצב שאני אלך לישון תוך פחות מחצי שעה.
אז אני אקום בבוקר ואני אוכל ארוחת בוקר טובה ומזינה, ואני אעשה פילאטיס, ואני אלך לקניות ואקנה כל מיני מצרכים כדי להכין לי אוכל אמיתי, כי באמת, כמה זמן עוד אפשר להמשיך עם ארוחות שהן תפו"א מחומם 8 דקות במיקרו?
כן כן, שוב מנטרה טיפשית.
אולי הפעם אני אצליח שוב למצוא את הכוח שבי?
די. אין לי כוח.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
