אז כנראה שחיי בתור חיילת בבועת צה"ל נגמרו.

כרגע אני מובטלת או יותר נכון בטלנית...זה לא כיף בכלל...לא שאני מתלוננת או משהו, אני ממש לא מעדיפה להיות בבסיס עכשיו, בטח ובטח שלא ברגע זה שהתחיל תרגיל היום.

נורא משעמם לי בבית, יש לי שבוע למות משעמום טוטאלי.

מוצ"ש הזה בע"ה אני עוברת לאילת לחפש שם עבודה, אני מאוד מאוד מקווה שאני ימצא למרות שאני נורא חוששת שלא ואני יתקע ואין מצב שאני חוזרת הביתה, אין מצב שבעולם.

בא לי לרדת כבר, נמאס לי לחכות לחכות ולחכות.

חם היום, אפילו שכבר נובמבר...נורא חם.

בא לי שיהיה חם באילת שאני ירד, בא לי ללכת לים, לתפוס קצת צבע...

הלוואי והכל יסתדר כמו שאני רוצה, או לפחות על בצד הכי טוב שיכול להיות כרגע.

אני לא מצפה להרבה, לעבוד בדן, לא משנה לי במה, העיקר לעבוד את ה8 שעות מינימום ביום, 6 ימים בשבוע..לא בקשתי הרבה.

לגור באלמוג בדירת מרפסת, ואם לא מרפסת אז גם ממ"ד יהיה מצויין.

לא מבקשת יותר מדי.

תאחלו לי בהצלחה :)

איירין.