בעקבות הזמנה מסוימת שהגיעה היום אל תיבת הדואר שלי התחלתי לחשוב על נושא שעזבתי כבר מזמן.

כמה זמן עבר מאז שסיימנו? שנה וחצי.

ועכשיו הם נזכרו. קצת מצחיק אותי.

המילה בית-ספר תמיד עוררה בי חלחלה ואני לא מצליחה באמת להסביר את זה.

מה היה שם שתמיד גרם לי לרצות לברוח?

הלימודים? החברה? המורים? אולי אף אחד מהם ואולי כולם ביחד.

מה שבטוח, כל המקום הזה עשה אותי ממורמרת. והמירמור שלי יצא על האנשים הלא נכונים.

ואני רוצה לבקש סליחה (הבעיה היא שאין לי כבר כל כך ממי).

אני תמיד עוברת מנושא לנושא, לא מסוגלת להתמיד. מצחיק. טוב, אף פעם לא היה לי כשרון בזה.

(ובכל זאת, אני ממש מתגעגעת).

שלכם תמיד(מי שלא תהיו),

שני.

השיר שלנו זו תכנית מטופשת.